"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפכ"ל המשטרה לשעבר, הרצל שפיר, הלך לעולמו

האלוף (במיל') שפיר, מראשוני המפקדים בצה"ל, נפטר בגיל 92 • מילא תפקיד מכריע במלחמת יום כיפור, וכעבור שנים פירט בספרו סיבות לכישלונות הצבא במהלכה • כהונתו כמפכ"ל המשטרה ארכה שנה אחת בלבד, עקב עימות עם שר הפנים בשעתו

,עודכן
0השמעה
אלוף הרצל שפיר (ימין) לצד רא"ל דוד אלעזר ואלוף רחבעם זאבי, במלחמת יום כיפור (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) , מיקי מיכאל צרפתי, במחנה
אלוף הרצל שפיר (ימין) לצד רא"ל דוד אלעזר ואלוף רחבעם זאבי, במלחמת יום כיפור (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון), צילום: מיקי מיכאל צרפתי, במחנה

האלוף במילואים ומפכ"ל המשטרה לשעבר, הרצל שפיר, הלך היום (ראשון) לעולמו והוא בן 92. שפיר היה אחד המפקדים החשובים בתולדות צה"ל בכל הקשור לתחום הארגוני.

שפיר החל את שירותו בפלמ"ח בשנת 1947, והשתתף בפעולות רבות של הארגון במסגרת הגדוד השלישי שלו. אחת הפעולות המפורסמות מאותה תקופה היא ההסתערות על משטרת נבי יושע, ששפיר היה המוביל שלה. עם גיוסו לצה"ל, סיים שפיר קורס קצינים והיה מדריך בבית הספר לקצינים. בשנת 1950, לאחר שחרורו מצה"ל, החל לשמש כמ"פ חי"ר במילואים והיה לאיש המילואים הראשון שסיים קורס מג"דים.

בהמשך חזר שפיר לשירות קבע בצבא, ובשנים 1951–1952 שימש כקצין המבצעים של פיקוד הדרום וכמפקד פלוגת הסיור של הפיקוד. מאוחר יותר עבר הסבה לחיל השריון, ובמלחמת סיני היה קצין אג"ם של אוגדה 77. אחרי מלחמת סיני הוא פיקד על גדוד 52, והסב אותו מגדוד חי"ר בחטיבת גבעתי לגדוד שריון בחטיבה 7.

במלחמת ששת הימים היה שפיר ראש המטה וסגן מפקד אוגדה 84 תחת פיקודו של אלוף ישראל טל. בשנת 1972 הוא הועלה לדרגת אלוף עם מינויו לראש אגף כוח אדם בצה"ל – תפקיד שאותו מילא במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולמעשה זהו תפקיד המקביל כיום לראש זרוע היבשה או מפקד חילות השדה. במסגרת תפקידו זה,ניהל שפיר תוך כדי המלחמה את התיאום בין הכוחות השוניםכשהוא אף מקבל על עצמו פיקוד על אוגדה צה"לית.

ביחס למלחמה, סבר שפיר במשך שנים כי הסיבות לכישלונות המרכזיים של צה"ל בפתיחת המלחמה נבעו מההכנות של הקברניטים את צה"ל בשש השנים שקדמו לה ועקב אי החלטה על אסטרטגיה מדינית צבאית ברורה לצבא. שפיר אף כתב על כך ספר שבו הוא הביא את נקודת מבטו השונה על המלחמה. תפקידו האחרון בצה"ל היה כמפקד פיקוד הדרום משנת 1976 עד 1978.

מפכ"ל המשטרה

ב-1 בינואר 1980 מונה שפיר לתפקיד המפכ"ל השביעי של משטרת ישראל. אולם הוא לא האריך ימים בתפקיד עקב עימות עם שר הפנים דאז, ד"ר יוסף בורג, שהביא לפיטוריו ב-31 בדצמבר 1980 – בדיוק שנה מיום מינויו.

העימות בין השניים נסב סביב טענות השר בורג כי שפיר לא דיווח אמת במספר מקרים. מנגד, נטען כי המניע לפיטוריו היה "תיק אפרסק" שהמשטרה חקרה, אשר עלול היה לסבך את השר.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר