דו"ח מבקר המדינה: המלצות משרד הבריאות בגל השני הושפעו מלחצים שאינם אפידמיולוגיים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח העוסק בניהול משבר מגפת הקורונה ובסוגיית הקשר שבין הממשלה, על משרדיה השונים, לבין הרשויות המקומיות. באופן כולל נמצא כי לא מומשה המדיניות לטיפול באזורים במיקוד לשם בלימת התפרצויות תחלואה וכי הטיפול באזורים שבהם התפשטה התחלואה, עד כדי הכרזתם אזור מוגבל, היה לא אחיד ובעל יעילות נמוכה.

הדו"ח מתמקד בשלוש רשויות, ירושלים, בני ברק ודיר אל-אסאד, בהן הוטלו סגרים והגבלת תנועה, כשהבדיקה מתמקדת בדרך קבלת ההחלטות והתקשורת בין הגורמים השונים. ביחס אליהן, מציין המבקר כי "בביקורת נמצא שעד פרוץ נגיף הקורונה, שלוש הרשויות לא נערכו לתרחיש של מגפה וממילא לא תרגלו אותו".

אזורים מוגבלים ואזורי מיקוד

אחת הדרכים למנוע את התפשטות הנגיף הייתה הטלת הגבלות תנועה ברשויות שבהן הייתה התפרצות תחלואה משמעותית, אולם משרד הבריאות לא העביר למל"ל המלצות לפעולה לגבי האזורים שבהם איתר תחלואה חריגה. כשכבר ניתנו המלצות, הן התייחסו לאזורים שזוהתה בהם תחלואה גבוהה זה זמן ולא לאזורים במיקוד שנמצאו בשלב שבו זוהתה בהם התפרצות תחלואה. כמו כן, כשהייתה הכרזה על אזורים מוגבלים עקב תחלואה נרחבת, ההחלטה לא התקבלה אלא רק על חלק מהיישובים, ולא על כולם.

מתברר כי להבדיל מהכרזה על אזור מוגבל, לא נקבעה במסמך המדיניות חובת הכרזה על ערים במיקוד. במצב שנוצר היו אזורים שלא היה בהם סגר ובמקביל לא ננקטה בהם פעילות מספקת לבלימת התחלואה.   

אזורים מוגבלים - סגר

בד בבד, מדו"ח המבקר עולה גם כי הקריטריונים להכרזה על אזור מוגבל לא נקבעו כערכים מספריים ולא הוגדר מהו שיעור תחלואה "גבוה משמעותית". כמו כן, משרד הבריאות לא הביא לדיון בוועדת השרים להכרזת אזור מוגבל את כל הערים שעמדו בתנאי הסף שקבע להכרזה על אזור מוגבל.

בנוסף, ציין מבקר המדינה כי להבדיל מן התנאים לאיתור אזורים במיקוד, תנאי הסף להכרזה על אזור מוגבל שקבע משרד הבריאות, עד נובמבר 2020, לא כללו מדד המנטרל את השפעת מספר הבדיקות המבוצעות באותו אזור. בנוסף, קבע המבקר כי במהלך גל התחלואה השני המלצות משרד הבריאות הושפעו מלחצים רבים, שאינם אפידמיולוגיים.

בביקורת עלה עוד, כי עד נובמבר 2020 לא נקבעו קריטריונים לסיום הכרזה על אזור מוגבל, עובדה שהביאה לעיתים לסיום ההכרזה בטרם הושגה ירידה בתחלואה. משרד הבריאות היה מודע לכך שההגבלות החלות על אזורים מוגבלים ואופן יישומן אינם תורמים להפחתה ניכרת של התחלואה, אך הוא לא בחן כיצד ניתן להגביר את אפקטיביות ההכרזה על האזור המוגבל.

נתונים לקויים

הביקורת לא פסחה גם על תחום הנתונים, וצוין כי משרד הבריאות ניהל שני מסדי נתונים נפרדים שאינם מתואמים על החולים, כך שגודל האוכלוסייה בכל עיר לא היה מעודכן. המצב הוביל לכך שלפי הבדיקות, שכונה מסוימת הייתה צריכה להיכנס לסגר בגלל יחס החולים לכמות המתגוררים בה, למרות שבפועל התגוררו בה יותר בני אדם ולא היה מוצדק להטיל עליה סגר.

ממידע שמסרו עיריית ירושלים והמועצה המקומית דיר אל-אסד, עלה כי נכון לאוקטובר 2020, ברשימות החולים שמשרד הבריאות העביר לרשויות המקומיות, המידע הנוגע למחלימים אינו מעודכן ותושבים רבים, אף שקיבלו אישור על החלמתם מקופות החולים, שעדיין היו רשומים ברשימות של משרד הבריאות כחולים. כמו כן, חלק מכתובות המגורים של חולים היו שגויות ולא מעודכנות.

פעולות אכיפה

מנתוני אכיפת מגבלות הקורונה עולה כי בירושלים, אשר מספר תושביה גדול פי 4.5 מאשר בבני ברק, חולקו פי 24 יותר דו"חות מאשר בבני ברק. היקף הדו"חות בירושלים ובבני ברק מלמד שמאמצי האכיפה נעשו באופן שאינו תואם את רמת התחלואה בהן.

במקביל, נמצא כי הפיקוח והאכיפה של משטרת ישראל על חובת הבידוד של חולים מאומתים וחבי בידוד ירדו בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2020 להיקפים של 8% - 47% על חובת הבידוד של החולים המאומתים ו-7% - 22% על חבי הבידוד. הירידה חלה על אף שבחודשים אלו עלתה התחלואה בהיקף ניכר.

עוד נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת, לא הוסמכו פקחי הרשויות המקומיות לבצע אכיפה על חולים מאומתים וחבי בידוד, וזאת למרות שהנתונים לגביהם מועברים לרשויות המקומיות בהתאם לנוהל שאושר בחודש אפריל 2020.

החקירות האפידמיולוגיות

מהדו"ח עלה כי הרשויות המקומיות העלו בפני משרד הבריאות את הצורך שיבצעו בעצמן חקירות אפידמיולוגיות, וזאת לשם קטיעת שרשרת ההדבקה עוד בתחילת אפריל 2020. למעשה, רק בתחילת אוגוסט 2020 הן קיבלו סמכות זו.

כמו כן, רק ביולי 2020 ניתנה סמכות אכיפה לעניין עטיית מסכה לפקחי הרשויות המקומיות.

בדו"ח משרד מבקר המדינה עלה כי נכון ליולי 2020, 44% מהנבדקים קיבלו את תוצאות בדיקת הקורונה בחלוף יותר מ-48 שעות לאחר ההפניה לדגימה. בנוסף, ביולי 2020, ברוב המקרים חלפו יותר מארבעה ימים מזמן ביצוע הבדיקה ועד לפינוי למלון ההחלמה, ובחלק מהמקרים אף שבוע ימים.