"אין לנו חיים": סמ"ר בר-אל חדריה שמואלי, שמת מפצעיו לאחר שנורה בגבול הרצועה, הובא למנוחות בחלקה המשטרתית בבית העלמין שבקריית שאול. "אני הולכת בעקבות הבן שלי, לא אמשיך את החיים שלי", זעקה האם ניצה חדריה.
כאלפיים איש הגיעו ללוות את הלוחם בדרכו האחרונה, ובהם מפקד פיקוד הדרום אלוף אליעזר טולדנו, המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי, ח"כים, חיילי מג"ב וצה"ל, מפקדים, מורים וחברים. קריאות גנאי נשמעו כלפי המפכ"ל ואלוף הפיקוד מצעירים שנכחו במקום, וכוח משטרה אבטח אותם ומנע מהצעירים להתקרב.
האם אמרה בכאב: "אני רוצה שהמדינה, צה"ל ומשמר הגבול, ששלחו אותך להיות קרדום מול מחבלים של חמאס, ייתנו תשובה. אני פונה לכולם - איך לא ידעתם שלמחבל יש אקדח? מה הוא הביא, סוכריות טופי, בקלוואה? אחרי האירוע סגרתם את החור בקיר, ואתם נותנים לי תשובה?"
לדבריה, "התשובה היחידה שקיבלתי מכולם בקור רוח: 'לא ידענו שהמחבל החביא את האקדח בתחתונים'. ראש ממשלת ישראל, בנט, לא ידע את השם שלו, זה ביזיון למדינת ישראל. בנט, תהיה גיבור, תוותר על המקום שלך ומהר. בנט יושב עם יו"ר חמאס".
האב יוסי שמואלי, שבר-אל היה בנו היחיד (לאם יש שלושה ילדים נוספים), בקושי הצליח להספיד את בנו. הוא ישב שבור וכואב, ואמר: "בני האהוב, אתה בגן עדן. הבטחתי לך מעל מיטתך, כשלקחת את נשימתך האחרונה, שאהיה חזק עבורך. אני אוהב אותך".
מפכ"ל המשטרה שבתאי נפרד: "ביקשת לשרת שירות משמעותי, והגשמת את שאיפתך להשתלב ביחידת המסתערבים של משמר הגבול, שיישמת כצלף. השתתפת בעשרות פעילויות לסיכול טרור ולחימה בפשיעה החמורה, היית לוחם אמיץ בעל יכולות פיקוד והובלה. שמחת החיים שלך סחפה את כולם.
"משפחה יקרה - האב יוסי, האם ניצה, האחיות הילה ואגם והאח אודי - הפכתם גם אתם לחלק בלתי נפרד ממשפחת משטרת ישראל. אנו מחבקים אתכם ומבטיחים כי לעולם לא תצעדו לבד".
רפ"ק ד', מפקד פלגת הלוחמים של בר-אל: "לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה, אבל אתה בר-אל תמיד היית. ערך החתירה למגע תמיד בלט אצלך, וגם באותו היום שבו נפגעת. תחסר לנו מאוד, אתה כבר חסר. החיוך הענק שלך, והשקט שלך שמייצב כל סופה. תודה, בר-אל, על מי שהיית, על מי שאתה, על מי שתהיה עבורנו לנצח. מודל לחיקוי, אדם וחבר למופת, לוחם מן המעלה הראשונה. הרוח שלך תלווה אותנו לעד".
ברוך בן יגאל, אביו של עמית בן יגאל ז"ל ותושב באר יעקב, ספד לבר-אל: "קשה לאבד ילד, ועוד בן יחיד, בדיוק כמוני.
"זו לא דרך העולם שאב קובר ילד, ליבי יוצא אל הוריו של בר-אל. כל כך רציתי שהילד הזה יצליח ויבריא, אבל אבל הנה אנחנו כאן. אני מבקש מהבן שלי עמית שיחבק את בר-אל שתכף מגיע אליו, כי הוא ילד של כולנו".
מותו של שמואלי נקבע הבוקר (שני) בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, לאחר תשעה ימים שבהם נאבק על חייו. הוא נפצע במהלך הפרת סדר בגבול רצועת עזה, כאשר מחבל ירה מתוך חרך בגדר.