חבריו של לוחם מג"ב שנהרג: "בר-אל לא היה צריך ללכת ככה, זה מחדל"
לצד הכאב על מותו של חדריה שמואלי, עולות טענות על כשל שהוביל לתקרית הירי: "אחרי השבעה צריכים להקים קול צעקה" • בת הדודה: "מודים לכולם על התפילות, לא מתעסקים כרגע במה שקרה"
,עודכן
0השמעה
"עכשיו הזמן להביא את בר-אל למנוחת עולם, לקבורה של גיבור - אבל אחרי השבעה צריכים להקים כאן קול צעקה":חבריו של סמ"ר בר-אל חדריה שמואלי,הלוחם שמת היום (שני) לאחר שנורה בגבול עזה, טוענים כי "מדובר במחדל חמור".
לדבריהם, "ימים של תפילה המונית לא עזרו. בר-אל הלך. הוא לא היה צריך ללכת, בטח שלא ככה. אנחנו אומרים שהיה מחדל על דעתנו, על אף שגם אבא שלו התבטא ככה. התקווה היא שלמען הוריו ולמען החיילים האחרים שעושים פעילות מסוכנת באותו המקום, מישהו יעשה תחקיר אמיתי ויסיק מסקנות. אין מצב שיש גישה כל כך קלה לחרך הירי שבו נרצח". כך אמרו החברים, שחלקם מכירים היטב את הגזרה ואת המקום שבו מצא בר-אל את מותו.
סיגל סגלוביץ עוז, בת דודתו של בר-אל: "אנחנו מודים לכולם על התמיכה והאהבה לה זכינו. בר-אל הוא הבן היחיד של יוסי. עברנו ימים לא פשוטים ושעות קשות, אנחנו מודים לכולם על התפילות. הוא הילד של כולם והלב נקרע. כרגע לא מתעסקים במה שקרה".
סיגל, בת דודתו של בר-אל: "הלב נקרע"
סמ"ר בר-אל חדריה שמואלי (21) שירת במג"ב שנתיים ותשעה חודשים והיה לקראת סיום הסדיר. הוא בוגר מקיף ד' גימנסיה גן נחום בראשון לציון. הותיר אחריו את הוריו ניצה ויוסי, שתי אחיות ואח. הלווייתו תתקיים היום ב-21:30 בחלקה הצבאית בבית העלמין קריית שאול.
חבריו ומוריו בבית הספר סיפרו: "הוא היה תלמיד מצטיין, ספורטאי, כדורגלן שוויתר על המשך הדרך במכבי יפו, שם שיחק כדי לעשות הכנה מקסימלית לצבא ולהתגייס לשירות משמעותי. הוא היה חייל מצטיין, נפצע בברך והמשיך בשירות ולא ויתר, אף פעם לא ויתר. אהב לשיר וריתק את כולם בשירתו. היה חבר נאמן, עם חיוך תמידי ומלא בהתלהבות. כל דבר עושה ברצינות. אדם שנון, מצחיק, ערכי. עזר להוריו בכל דרך אפשרית".
