דו"ח: עלייה של 129% בדיווחים על כוונות אובדניות בבני נוער

המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת: החיים בצל הנגיף גרמו אצל צעירים לעומס רגשי משמעותי • רוב המדווחים על רצון אובדני: בני 15-12

דיכאון בקרב בני נוער, צילום: Gettyimages

בתקופת הקורונה, חלה עלייה של לא פחות מ־129% בדיווחים על כוונת קטינים ובני נוער להתאבד, לאחר שציינו כי המגיפה גרמה להם לעומס רגשי משמעותי - כך קובע דו"ח קשה, שנכתב במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

הדו"ח בחן את נושא האובדנות וחשש לחיי אדם בכמה תקופות: מהקמת המוקד ב־6 בפברואר 2018 ועד 28 בפברואר השנה; וכן בתקופת הקורונה, בין 15 במארס 2020 ועד 28 בפברואר השנה. מהדו"ח עולה כי במהלך כלל התקופה הנסקרת, טופלו במוקד 2,590 אירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם. 54% מתוכם התקבלו בתקופת הקורונה.

רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים השונים הם בני 15-12, אך טופלו גם אירועים שבהם כותבי התוכן האובדני היו ילדים עד גיל 10. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום.

מנתונים המתפרסמים כאן לראשונה עולה, בין השאר, כי פורום "סטיפס" הוא הזירה העיקרית שממנה מגיעים הדיווחים על אירועי אובדנות, וכי בתקופת הקורונה עלתה כמות האירועים ב־73% לעומת השנתיים שקדמו לה. בסך הכל נרשמו בפורום 1,345 אירועים כאלה, מתוכם 853 בתקופת הקורונה. במקום השני מבין הבמות לאירועים של חשש לאובדנות ולחיי אדם צוין פורום askpeople, שבו מתוך 276 מקרים - 130 התרחשו בתקופת הקורונה. בפלטפורמת אינסטגרם נרשמו 224 אירועים, שמתוכם 103 התרחשו בתקופת הקורונה; ובפלטפורמת טיק טוק נרשמו 92 אירועים, שמתוכם 85 במהלך תקופת הקורונה. בוואטסאפ התרחשו 187 מקרים, 74 מתוכם בימי המגיפה; ובפייסבוק התרחשו 86 מקרים, 34 מתוכם בימי המגיפה.

עוד עולה מהנתונים כי מתוך 2,464 נפגעים שזוהו, 1,712 היו בנות (69%) ו־752 היו בנים (31%). בשנת הקורונה, כך לפי הדו"ח, חלה עלייה באירועי האובדנות בקרב בנות לעומת התקופה שקדמה לה - זאת, מסבירים כותבי הדו"ח, כיוון שבנות נוטות לשתף ברשת חוויות קשות יותר מאשר בנים.

ניתוח תוכן של 536 אירועי חשש לאובדנות, שהתקבלו וטופלו בין 1 ביולי 2020 לדצמבר באותה שנה, מעלה כי בתקופת הקורונה נצפתה עלייה בכמות הפוסטים המביעים מצוקה קשה ומעידים על דיכאון וחשש לאובדנות. בד בבד, ירד בהתמדה הגיל הממוצע של כותבי הפוסטים שבהם הופיע תוכן אובדני. בני נוער רבים ציינו כי מגיפת הקורונה יצרה עומס רגשי משמעותי בחייהם. גם החזרה לשגרה, החיובית במהותה, נשאה בחובה קשיים ומורכבות, וזאת בין השאר בשל הצורך להתאקלם מחדש במסגרות. מהדו"ח עולה עוד כי ב־90% מהפוסטים תיארו הכותבים מחשבות אובדניות, שמתוכם קרוב לשליש תיארו מחשבות אובדניות עם כוונה ממשית להתאבד, ו־10% מהפוסטים תיארו ניסיונות אובדניים בפועל.

מהנתונים שהתקבלו מהמשטרה, ממשרדי החינוך והרווחה ומגורמים בקהילה, עולה כי רוב הכותבים שביטאו מצוקה אובדנית ברשת סובלים משלושה גורמי סיכון עיקריים. הראשון הוא קשיים משפחתיים: תפקוד זוגי והורי לקוי, וקשיים ביחסים בין ההורים לבין הילד/ה; השני הוא הפרעות נפשיות: הפרעות קשב וריכוז, חרדות והפרעות אישיות, דיכאון והפרעות פוסט־טראומטיות על רקע פגיעות מיניות הכוללות אשפוז; והשלישי הוא קשיים חברתיים ולימודיים: התנהגויות חברתיות דוגמת חרם, בריונות, ביוש (שיימינג), דחייה חברתית ועוד. כן עלו קשיים בסוגיית הלימוד מרחוק.

ד"ר נאווה הכהן-אביגדור // צילום: המשרד לביטחון פנים,

ראש האגף האזרחי במטה הלאומי 105 של המשרד לביטחון הפנים, ד"ר נאוה כהן־אביגדור, התייחסה לדו"ח ואמרה כי הוא מציף את העובדה ש"הרשת היא גם מקום תומך, שכן רוב המדווחים למוקד על פוסטים בעלי תוכן אובדני הם גולשים שנחשפו לביטויי מצוקה קשה ברשת, ואף מציעים סיוע ותמיכה". היא הוסיפה כי מיום הקמתו, טיפל המוקד בכ־30 אלף אירועים בכל טווח הפגיעות בקטינים במרחב המקוון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר