פורים אאוט, האלווין אין? אלפי ילדים ברחבי הארץ יצאו בימים האחרונים לרחובות עם תחפושות, דליי דלעת ושקיות ריקות, ועברו מדלת לדלת בחיפוש אחר ממתקים.
מה שהיה עד לפני כמה שנים חג שמוכר בעיקר מסרטים אמריקניים, הופך בהדרגה למסורת גם בישראל. אם בשנה שעברה חגיגות ההאלווין התמקדו בעיקר בגוש דן, השנה הן כבר התפשטו לשכונות וליישובים ברחבי הארץ.
רק בגבעתיים נרשמו כ-130 בניינים באפליקציה ייעודית לחלוקת ממתקים, ובסך הכול יותר מ-12 אלף משתמשים נעזרו באפליקציות השונות כדי למצוא את הבתים שמשתתפים בחגיגות.
החג, שמצוין מדי שנה ב-31 באוקטובר, הפך השנה למבצע שכונתי של ממש. הורים וילדים נעזרו במפות דיגיטליות, ברשימות ובקבוצות שכונתיות כדי לדעת באילו בניינים מחלקים ממתקים, אילו משפחות פותחות את דלתותיהן ומתי כדאי להגיע. בחלק מהאפליקציות אפילו ניתן היה לעדכן בזמן אמת שהממתקים אזלו, כדי לחסוך לילדים את האכזבה שבדפיקה על דלת ריקה.
באחד ממושבי השרון בארץ, וואו! יש כאן בארץ אנשים שלוקחים את האלווין מאוד ברצינות וברמה מאוד גבוהה… איזה כיף https://t.co/L6F2xVLgmX
— Uri Tzadikevitch (@tz_uri) October 31, 2026
אביטל, אם לילד בכיתה ב', מגבעתיים, סיפרה על ההפתעה מההתלהבות של הילדים ומההתגייסות של השכנים. "הופתעתי עד כמה הילדים התמכרו לזה. כל הכיתה של הבן שלי, שהוא בכיתה ב', פשוט יצאה לרחובות. הם עברו בין הבתים לפי האפליקציות והרשימות ואספו ממתקים. הופתעתי גם מהמשפחות שפתחו את הבתים שלהן".
"שיהיה להם כיף"
אלא שלא כל ההורים קיבלו את החג בהתלהבות מהרגע הראשון. לצד השמחה, יש גם מי שתהו אם נכון לאמץ בישראל חג שאינו חלק מהמסורת היהודית. ירון, אב לילד בכיתה א' מתל אביב, סיפר על ההתלבטות הראשונית: "בהתחלה אמרתי שאולי זה לדחוף אצבע בעין לדתיים, ואנחנו לא רוצים את זה. אבל אחרי מה שהילדים עברו בשנים האחרונות, אנחנו רוצים שיהיה להם כיף".
אלדר, הורה נוסף שהשתתף בחגיגות עם ילדיו, הדגיש כי לצד ההנאה, ההורים הקפידו גם על בטיחות הילדים. "ליווינו את הילדים ולא נתנו להם ללכת לבד", סיפר.
כך, לצד התחפושות והממתקים, הפכה הפעילות גם לבילוי משותף של הורים וילדים ברחובות השכונה.
על פי נתוני BASE44 ניתן להבין עד כמה התופעה פופולרית. בתל אביב נרשמה פעילות ערה במיוחד ברמת אביב ובצפון הישן, עם כ-3,500 משתמשים בכל אחד מהאזורים.
ההפתעה הגיעה דווקא משכונת יד אליהו, שהגיעה למקום השלישי בעיר עם כ-1,900 משתמשים. גם בגבעתיים וברמת גן נרשמה השתתפות נרחבת, בין היתר בשכונות חרוזים ורמת אפעל.
אבל השנה כבר לא מדובר בתופעה תל אביבית בלבד. בשכונת הדרים בשוהם נרשמו כ-2,100 משתמשים, נתון בולט במיוחד ביחס לגודלו של היישוב, המונה פחות מ-25 אלף תושבים. גם בקיבוץ יגור, שבו מתגוררים כ-1,500 תושבים, נרשמו כ-1,100 משתמשים באפליקציה המקומית. ייתכן שחלקם הגיעו מיישובים סמוכים, אך גם הנתון הזה ממחיש את העניין שמעורר החג מחוץ לערים הגדולות.
מאחורי חגיגות הממתקים עומדת גם התארגנות טכנולוגית לא קטנה. בסך הכול פעלו השנה בישראל 38 אפליקציות שכונתיות שהציגו מפות של הבתים המשתתפים בחלוקת הממתקים. חלקן נבנו כבר בתחילת אוקטובר כדי לאפשר למשפחות להירשם מראש, אך 19 מהן, בדיוק מחצית, נבנו רק בשבוע שלפני החג. אחת האפליקציות אף נוצרה באמצעות שתי הוראות בלבד לכלי בינה מלאכותית, לאחר שהמפתח ביקש להתאים אפליקציה קיימת משכונה אחרת למפת השכונה שלו.
לפי נתוני השימוש שנמסרו, יותר מ-12 אלף משתמשים נעזרו באפליקציות השונות ביום החג, כאשר במקרים רבים משתמש אחד מייצג משפחה שלמה. המשמעות היא שמספר המשתתפים בפועל עשוי להיות גבוה בהרבה. ובעוד שבישראל הילדים רגילים להמתין לפורים כדי להתחפש, השנה התברר שיש מי שלא מוכנים לחכות עד אז. עם דלעות ביד, תחפושות ומפות בטלפון, אלפי ילדים יצאו לחפש ממתקים, וההאלווין, כך נראה, כבר אינו רק חג שרואים בסרטים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו