"רעידת אדמה, נפילת טילים, יהיה פה רע מאוד. אתם אלה שתגיעו לזירות האסון, תביאו איתכם ידע וזה יהיה עליכם להוביל כדי להציל חיים". במילים הללו, כשענן אבק סמיך ממלא את מתחם האימונים הצה"לי סביבו, סיכם רב רשף ליאור זאדה את המשימה שממתינה ללוחמי האש שהכשיר בשלושת השבועות האחרונים. 29 לוחמים ומפקדים שנבחרו בקפידה השלימו קורס "חילוץ מתקדם", הראשון מסוגו במערך הכבאות וההצלה, ונערכים כעת להתמודדות עם זירות הרס מורכבות במיוחד, על רקע החשש מהסלמה ביטחונית נוספת מול איראן.
האיום המרכזי שעמו מבקשים במערך להתמודד הוא פגיעת טילים כבדים במבנים ובתשתיות, שעלולה להותיר אחריה זירות הרס מורכבות: חניונים תת-קרקעיים שקורסים, עגורנים שמתמוטטים וכלי רכב שנלכדים תחת הריסות. בניגוד לשריפות ולתאונות דרכים, שבהן מטפלים לוחמי האש בשגרה, אירועים כאלה מחייבים ידע הנדסי, ציוד ייעודי וקבלת החלטות בתנאים שבהם כל טעות עלולה לסכן גם את הלכודים וגם את המחלצים.
כשהשגרה הופכת לאסון
"לוחם האש נפגש בשגרה עם אירועי שריפה, חילוץ מרכבים בתאונות דרכים או חילוץ מגובה", מסביר זאדה, בזמן שהחניכים מקבלים תדרוך אחרון ופורסים את ציוד החילוץ. "אולם המציאות הישראלית, והמציאות העולמית בכלל, מייצרת לא פעם אירועים מורכבים בהרבה כמו קריסת קומה בחניון, נפילת רכב לפיר עמוק או קריסת עגורן. אלו אירועים שכבר התרחשו בישראל, אבל הם עדיין נחשבים נדירים".
כדי להכין את הלוחמים לתרחישים האלה, נבנתה הכשרה אינטנסיבית שנמשכה שלושה שבועות בתנאי פנימייה. לצד חיזוק המיומנויות המבצעיות, הושם דגש על פיתוח חשיבה טכנית וטקטית, הבנת התנהגותם של מבנים שקרסו וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות קיצוניים.
רס"ר לירן אטיאס, מדריך בקורס ומומחה בינלאומי בחילוץ מחללים עטופים, מסביר כי ההכשרה מבוססת על גישת "כל הסיכונים" (All Hazards). "הגישה הזו מכשירה את המחלץ להתמודד גם עם תרחישים בלתי מוכרים לחלוטין. זה נעשה באמצעות הבנת עקרונות מדעיים והנדסיים, פיתוח חשיבה עצמאית והתאמה מדויקת של שיטות הפעולה למאפייני הזירה בשטח".
במהלך הקורס למדו החניכים פיזיקה ומכניקה יישומית, לצד 24 התנסויות מעשיות שכללו חילוץ מעגורנים, עבודה עם כלים הנדסיים כבדים, טיפול במשאיות שהתהפכו ופעילות בזירות הרס. לרשותם הועמדו גם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ובהם רכב החילוץ הכבד "געש" ורחפן תת-קרקעי המאפשר לסרוק חללים מסוכנים מרחוק, לזהות גזים רעילים ולספק תמונת מצב מבצעית מבלי לסכן את חיי המחלצים.
כל טעות עלולה לעלות בחיים
בתרגיל המסכם, שאליו הוזמן "היום", נדרשו החניכים להתמודד עם שני תרחישים שהתרחשו במקביל: קריסת חניון שבו נלכדו בני אדם בתוך כלי רכב, ונפילת מכונית לפיר עמוק. אלא שבניגוד למה שעשוי להיראות לצופה מהצד כפעולת חילוץ פשוטה, כל צעד בשטח מחייב תכנון מדוקדק והבנה של הסכנות.
לפני תחילת החילוץ נדרשו המפקדים להעריך את יציבות המבנה, לזהות את נקודות הלחץ ולבחון כיצד לעגן את קורות הבטון והתקרה. תזוזה לא נכונה עלולה לגרום לקריסה נוספת ולסכן את הלכודים ואת כוחות החילוץ. במקביל, יש להביא בחשבון את מצבם הרפואי של הפצועים ולהבטיח שפעולות החילוץ לא יחמירו את פגיעותיהם.
רק לאחר שהושלמה הערכת המצב החלו הלוחמים בפעולה עצמה. באחד התרחישים נדרשו לפרק בהדרגה רכב מרוסק, מחלקו האחורי ועד למושב הנהג, תוך עבודה מדויקת וזהירה. "אנחנו לא מוותרים להם על להזיע", מחייך זאדה. "אנחנו רוצים שהם יצאו מהקורס עם ידע ועם אינסטינקטים מעולים, ואלו נבנים רק תוך כדי תרגול קשוח".
במרחק מטרים ספורים התמודדה קבוצה נוספת עם רכב שנפל לתוך פיר עמוק. אטיאס הדריך את הלוחמים כיצד לייצב אותו לפני תחילת החילוץ: "בעזרת חבלים מיוחדים נעגן את הרכב כדי לוודא שהוא יישאר יציב לחלוטין ולא יתרסק פנימה במהלך העבודה".
"רצים למקומות שאחרים בורחים מהם"
"מי שמגיע להיות כבאי עושה זאת מתוך תחושת שליחות עמוקה", אומר זאדה. "אנחנו רצים למקומות שאנשים אחרים בורחים מהם. אבל בקורס הזה אנחנו מבקשים מהמפקדים עוד דבר אחד: לרוץ פנימה, כן; לקחת סיכונים, כן; אבל קודם כל לבחון איך אני מאבטח את הזירה ואת לוחמי האש שלי. אנחנו חייבים להבטיח שנצליח להציל חיים, ולא נהפוך חלילה בעצמנו למי שזקוקים לעזרה".
ביום חמישי האחרון הסתיים הקורס, ובטקס הסיום שוחח נציב כבאות והצלה לישראל, רב טפסר אייל כספי, עם הבוגרים והדגיש את חשיבות ההיערכות לתרחישים בלתי צפויים. "גורם ההפתעה הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות המבצעית, ועלינו להיערך גם לתרחישים שטרם הכרנו", אמר.
"ככל שנעמיק את כשירות הפרט ואת יכולתו להתמודד עם הבלתי צפוי, כך נחזק את עוצמתו המבצעית של המערך ואת יכולתנו להציל חיים. המוכנות מתחילה לפני שהמציאות משתנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
