הבהלה מההתערבות הרוסית בבחירות: מה באמת קרה?

השפעה זרה על השיח הציבורי ושיבוש ההצבעה וספירת הקולות הם שני דברים שונים. אנחנו מבינים לא מספיק על הראשונה והמון על השנייה. אבל מי שמערבב ביניהם מטעה ומייצר בהלה.

הבחירות בישראל מושכות תשומת לב לא רצויה. ישראל הפכה למעצמה אזורית, ראש הממשלה נתניהו נתפס במקומות רבים כמי שמעצב מהלכים עולמיים בזכות הברית עם ארה"ב ושנאת היהודים נותרה מנת חלקן של תרבויות שלמות.

בנוסף, השאיפה לפגוע בלכידות החברתית במדינות המערב נותרה חלק מוכר בארגז הכלים של רוסיה, לצד הורדת רוב החסמים הטכניים והכספיים באינטרנט הוריד את רוב החסמים הטכניים והכספיים. עם זאת, אסור לוותר על עובדות.

למרות טענות שונות, גם הפעם לא התרחש ניסיון לשבש את הבחירות. השיטה שלנו לשמירה על סודיות, אמינות וזמינות ההצבעה והספירה טובה במיוחד, ובקלפי מוודאים את זהות המצביע. אזרחים עובדים ומשקיפים על ההליך, פתקי ההצבעה נספרים ידנית וועדת הבחירות העצמאית עובדת גם עם מגיני סייבר.

במקרה של מחלוקת או אי־סדרים אפשר לחזור לפתקים ולבדוק אותם. זה כוחה של השיטה הישראלית: ההצבעה מתועדת בפתק ששמור בקלפי, שאפשר לספור שוב, לעיני מי שמפקחים על התהליך. שום בינה מלאכותית לא תעקוף את הבקרות האלה.

ומה התרחש בפועל? כמה עשרות משתמשים מזויפים שעסקו בלריב עם ישראלים דוברי רוסית הורדו מהרשת. להקים זהות בדויה ברשת חברתית זה קל, זה זול ונפוץ מאוד כבר 15 שנה. מה שאתם כנראה לא יודעים הוא שפעילות של חשבונות מזויפים ברשתות גלויות אינה משפיעה על התנהגות הבוחרים.

אז מה קרה? התקשורת הממוסדת נפגעה במיוחד מפריצת האינטרנט הפתוח. בימים הטובים הם היו שומרי הסף, עם רישיון בלעדי למבצעי השפעה. הם קבעו על מה מדברים, מי נשמע ומי נשאר בחוץ. עכשיו, כשהשליטה הזאת אבדה להם עקב הפעילות ברשתות החברתיות, הם מזהירים מפני ההשפעה של אחרים.

את ההשפעה על הבוחרים צריך לחקור ברצינות. לאחרונה פורסם מחקר משווה שבדק כ־500 מאמרים מדעיים שהתפרסמו בכתבי עת רציניים. כל אחד מהם בחן מקרה מסוים של שימוש בטכנולוגיות, ובהן רשתות חברתיות, בהקשר של מחלוקות פוליטיות. אף אחד ממאות המחקרים לא מצא השפעה על התנהגותם של אנשים.

כמי שעוסק במדע הזה 15 שנה, הפרכת השערות על קשר היא התקדמות גדולה. אבל אין פירוש הדבר שהשפעה כזאת לא תיתכן. להיפך, המחקר המדעי והניסויי כבר הצביע על מגוון דרכים שבהן סביבת המידע החדשה מאפשרת להשפיע מרחוק על עמדות. אבל אף אחד, גם לא שירותי הביון של רוסיה, לא פיצח את העקרונות המדעיים שפועלים בסביבת המידע.

ביסוד כל יכולת מתוחכמת תמצאו פירות של מחקר מדעי. הנה אתגר: היחס הלא הוגן אלינו בעולם. חלקנו משוכנעים שאחד הגורמים לצרה הזו במבצעי השפעה ממושכים ורב-ממדיים נגדנו. על הממשלה הבאה להשקיע במחקר ישראלי עצמאי ברמה הגבוהה ביותר, שיחבר יכולות טכנולוגיות, מבצעיות ומדעיות, רב־שנתי ובינתחומי.

כמו כל מחקר פורץ דרך, הפירות יבשילו כעבור שנים. אבל התועלת האסטרטגית, כולל רכישת יכולות לפעול לעצב דעת קהל עלינו בהיקף גדול בעולם, מצדיקה בקלות את המאמץ. לכן, השקעה במחקר ישראלי הכרחית לביטחון, חוסן ובעוצמה של מדינת ישראל, על כך גם נדבר בכנס שבוע הסייבר וה-AI הלאומי שיתקיים ב-12.11 באוניברסיטת ת"א.

ד"ר ליאור טבנסקי, חוקר טכנולוגיה וביטחון במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, חוקר בינלאומי על מבצעי השפעה משולבי רשת