מפתק במעטפה למושב בכנסת: כל מה שצריך לדעת על ספירת הקולות | מדריך

איך הופכים הפתקים שאנו שמים במעטפה למושבים בכנסת, מהו חוק בדר-עופר ואיך הוא משפיע על המפלגות, כמה מצביעים חדשים מצטרפים היום למעגל ההצבעה ואיך הם מתפלגים לפי מגזרים וערים? המדריך המלא ליום הבחירות סוקר גם את ההצבעה בצה"ל ובחו"ל, את הקולות הפסולים ואת הקולות שהלכו לאיבוד בבחירות הקודמות, ובודק מה הנתונים מלמדים על התוצאות הצפויות.

כמה קולות צריך למנדט אחד

אפשר לדמיין את הכנסת כאולם ובו 120 כיסאות. כל כיסא כזה נקרא מנדט, וכל מפלגה מקבלת מספר כיסאות בהתאם לחלק היחסי של הקולות שקיבלה מהציבור.

החישוב מתחיל לאחר שסופרים את כל הקולות בקלפיות ומורידים מהם את הקולות הפסולים ואת הקולות של מפלגות שלא עברו את הרף המינימלי הנדרש. את סך הקולות הכשרים של המפלגות שעברו את הרף מחלקים ב-120, והתוצאה נקראת המודד הכללי, שהוא למעשה "המחיר" בקולות עבור מושב אחד בכנסת.

המספר הזה אינו ידוע מראש, מפני שהוא תלוי במספר האנשים שיבואו להצביע ובמספר הקולות שיינתנו למפלגות שיקבלו ייצוג. למשל, אם 4.5 מיליון קולות כשרים ניתנים למפלגות שעברו, כל מנדט שווה כ-37,500 קולות. בבחירות 2022 זה עמד על 36,227 קולות למנדט.

אחוז החסימה

לא כל מפלגה שמתמודדת בבחירות יכולה להיכנס לכנסת. החוק קובע את אחוז החסימה, ולפיו מפלגה חייבת לקבל לפחות 3.25% מסך הקולות הכשרים כדי לקבל ייצוג.

בבחירות הקודמות היה צריך לקבל לפחות 154,855 קולות. קולות שניתנו למפלגות שלא עברו את הרף אינם נספרים בחלוקת המושבים, ולמעשה אינם מיוצגים. מלבד זאת, בכל מערכת בחירות ישנם קולות פסולים: פתקים לבנים, פתקים מקושקשים, מעטפות שמכילות פתקים של כמה מפלגות שונות או מעטפות פגומות. הקולות הפסולים מופחתים כבר בתחילת הספירה ואינם נחשבים בחישוב אחוז החסימה או בחלוקת המנדטים. בכל מערכת בחירות נפסלים עשרות אלפי פתקים. בבחירות 2009, למשל, נפסלו יותר מ-43 אלף קולות.

חוק בדר-עופר והסכמי עודפים בין מפלגות

לאחר החלוקה הראשונית, כמעט תמיד נשארים כמה מושבים שלא חולקו, מפני שהמפלגות לא קיבלו מספר קולות שמתחלק בדיוק במודד.

כאן נכנס לתמונה חוק בדר-עופר, שנקרא על שם חברי הכנסת יוחנן בדר ואברהם עופר שחוקקו אותו ב-1973. השיטה בוחנת אילו מפלגות ישלמו את המחיר הגבוה ביותר בקולות עבור כל מושב נוסף. הנוסחה מחשבת לכל מפלגה את מספר הקולות הכולל שקיבלה, חלקי מספר המושבים שכבר זכתה בהם ועוד אחד.

המפלגה שתוצאת החישוב שלה היא הגבוהה ביותר מקבלת את המנדט הנותר. החוק מעניק יתרון מסוים למפלגות הגדולות, ולכן המפלגות משתמשות בהסכמי עודפים. הסכם כזה מאפשר לשתי מפלגות שעברו את אחוז החסימה לחבר את הקולות העודפים שלהן לצורך החישוב, וכך להגדיל את הסיכוי של אחת מהן לזכות במושב נוסף.

פילוח המצביעים החדשים והגידול באוכלוסייה: מערכת הבחירות הנוכחית מתאפיינת בגידול משמעותי במספר בעלי זכות הבחירה. בפנקס הבוחרים רשומים כיום כ-7.3 מיליון בעלי זכות בחירה, מהם כ-6.5 מיליון שמתגוררים בפועל בישראל. מדובר בגידול של כ-5.4% מאז נובמבר 2022.

גל המצביעים החדשים, בני 18 עד 22 המצביעים לראשונה בחייהם, מונה כ-595 אלף צעירים, המהווים כ-8.7% מכלל הבוחרים. מבחינת מגזרים, הציבור החרדי הוא המנוע המרכזי של הצמיחה, עם כ-105 אלף מצביעים חדשים, כך שאחד מכל שישה מצביעים חרדים הוא מצביע חדש. במגזר הערבי ישנם כ-118 אלף מצביעים חדשים. נשים מהוות רוב קל מבין המצביעים החדשים, עם 50.9%. מבחינה גיאוגרפית, ירושלים מובילה עם כ-60 אלף מצביעים חדשים, אחריה תל אביב עם כ-20 אלף ובני ברק עם כ-19 אלף.

הצבעת חיילי צה"ל, אזרחים בחו"ל ומעטפות כפולות

סוגיה מרכזית ביום הבחירות היא אופן ההצבעה של קבוצות שאינן יכולות להגיע לקלפי הרגילה. כ-4,800 שליחים ועובדי מדינה בחו"ל הצביעו בקלפיות שפתחה ועדת הבחירות המרכזית בכ-100 נציגויות דיפלומטיות ברחבי העולם.

עם זאת, 500 עד 800 אלף אזרחים הרשומים בפנקס הבוחרים מתגוררים בחו"ל דרך קבע, ואינם יכולים להצביע ממקום מושבם אלא אם יגיעו פיזית לישראל. בקרב חיילי צה"ל ומפקדיו, ההצבעה נפרסת על פני כמה ימים ביותר מ-850 קלפיות צבאיות, כרבע מהן ניידות, במטרה להגיע לכל לוחם בבסיסים ובשטחי הלחימה. כל המצביעים מחוץ לקלפי המקורית שלהם משתמשים בשיטת המעטפות הכפולות: הפתק נכנס למעטפה אנונימית, והיא מוכנסת למעטפה חיצונית שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של הבוחר. המעטפות מועברות לוועדת הבחירות המרכזית ונספרות רק לאחר שנבדק שהאזרח לא הצביע גם בקלפי המגורים שלו.

מה למדנו ומה צפוי

בבחירות לכנסת ה-25, שנערכו ב-2022, עמד שיעור ההצבעה על 70.6%. אחת התופעות הדרמטיות באותן בחירות הייתה שריפת הקולות מתחת לאחוז החסימה.

מרצ קיבלה 150,793 קולות, ונותרה רחוקה כ-4,000 קולות בלבד ממעבר הרף. בל"ד קיבלה כ-138.6 אלף קולות וגם היא נותרה בחוץ. מאות אלפי קולות לא תורגמו למנדטים, ושריפתם תרמה לכך שגוש הימין זכה ב-64 מושבים.

בבחירות היום, הגידול במספר בעלי זכות הבחירה צפוי להעלות את אחוז החסימה לכ-167 עד 178 אלף קולות, בהתאם לשיעור ההשתתפות. כשמפלגות קטנות רבות מתנדנדות סביב הרף, קיים סיכון לשריפת קולות בהיקף של כמה מנדטים, וזה עשוי להכריע מחדש את המאזן בין הגושים.