ועדת סל התרופות יצאה לדרך - והפער בין הדרישות לתקציב מגיע למיליארדי שקלים

ועדת סל התרופות לשנת 2027 פתחה היום (שני) באופן רשמי את עבודתה, כשבפניה משימה מורכבת במיוחד: לבחור מתוך כ-560 בקשות לתרופות ולטכנולוגיות רפואיות חדשות, שעלותן הכוללת מוערכת בכ-3 מיליארד שקלים, במסגרת תוספת תקציבית של 650 מיליון שקלים בלבד.

במסיבת עיתונאים שנערכה עם פתיחת הדיונים השתתפו שר הבריאות חיים כץ, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ויו"ר ועדת הסל, פרופ' דינה בן יהודה. השלושה הציגו את האתגרים המרכזיים שיעמדו בפני חברי הוועדה בחודשים הקרובים, ובראשם הפער הגדול בין היקף הבקשות לבין התקציב העומד לרשותה.

למרות העיכוב בפתיחת הדיונים, במשרד הבריאות התחייבו להשלים את עבודת הוועדה בזמן ולהגיש את ההמלצות כבר בינואר 2027. לצורך כך צפויים חברי הוועדה לקיים בין 10 ל-15 ישיבות ממושכות ומרוכזות.

בתגובה לביקורת על כך שהתוספת התקציבית נותרה על 650 מיליון שקלים, הסביר בר סימן טוב כי מערכת הבריאות נדרשת לחלק את משאביה גם בין תחומים דחופים נוספים, בהם בריאות הנפש, שיקום ותשתיות. במקביל, במשרד מתכוונים להרחיב את השימוש בהסכמי חלוקת סיכון ובהסדרים מול חברות התרופות, במטרה להוזיל עלויות ולאפשר הכנסת מספר גדול יותר של טיפולים לסל.

בין מאות הבקשות שיובאו השנה לבחינת הוועדה נמצאים טיפולים חדשניים לסרטן השד ולמחלת האלצהיימר, תרופות לפיברוזיס ריאתי, טיפולים להשמנה וכן טיפולים גנטיים מתקדמים למחלות נדירות.

בין היתר תיבחן הרחבת הטיפול בחולי ניוון שרירים שדרתי (SMA) מעל גיל שנתיים, וכן טיפול לתסמונת רט. בתחום רפואת הילדים והרפואה המונעת תיבחן גם הכללת חיסון "בקסרו" נגד חיידק המנינגוקוק B, הרחבת הסבסוד למשקפי ראייה לילדים עד גיל 10, בדיקות דם מתקדמות לגילוי מומים בעובר ובדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאות.

שר הבריאות חיים כץ אמר כי אחת המטרות המרכזיות של עבודת הוועדה היא להבטיח נגישות שוויונית לטיפולים מתקדמים ומצילי חיים, ללא תלות ביכולתם הכלכלית של המטופלים.

פרופ' דינה בן יהודה, שמכהנת כיו"ר הוועדה זו השנה הרביעית ברציפות, הדגישה את המורכבות הרפואית, הכלכלית והאנושית של ההכרעות. לדבריה, כל בקשה וכל פנייה אישית ייבחנו בקפדנות מקצועית ומדעית, מתוך הבנה שמאחורי כל החלטה תקציבית עומדים חולים ובני משפחותיהם שממתינים לטיפול.