הזזת מחוגי השעון שעה לאחור מציבה את משק החשמל הישראלי בפני אתגר תפעולי וכלכלי. הפער מתרחב בין הייצור הסולארי שדועך מוקדם לשיא הביקוש של המגזר העסקי והתעשייתי, שנמשך אל תוך הערב ומחייב שימוש בדלקים יקרים.
פער בין ייצור לביקוש
מערכת החשמל מתמודדת עם קושי גובר. תפוקת הייצור הסולארי מגיעה לשיאה בצהריים, אך הביקוש לחשמל מושפע משעות העבודה. השקיעה המוקדמת מאלצת את המערכת להסתמך על מקורות ייצור יקרים יותר, כמו גז ופחם, בדיוק בשעות שבהן הייצור הסולארי פוסק.
הבדלים בצריכה בין הענפים
לפי נתוני חברת nGrid, המספקת חשמל לעסקים, קיים שוני בולט בין המגזרים. בעוד שבקמעונאות הביקוש נותר רציף וגבוה לאורך היום, בתעשייה ובחקלאות נרשמים שני גלי ביקוש מרכזיים: בבוקר המוקדם ובערב. גאיה עופר, מנהלת סחר ורגולציה בחברה, הסבירה כי העלייה השנייה בביקוש מתרחשת בשעות שבהן לא ניתן להישען על השמש.
המגמה צפויה להחריף עם כניסת חוות שרתים לתמיכה בבינה מלאכותית (AI) וחישמול התחבורה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה שצריכת החשמל של מרכזי נתונים עולמיים תוכפל עד 2030. עופר הבהירה כי כדי למנוע קריסה או עלויות עתק, הפתרון מחייב הקמת מתקני אגירת אנרגיה וניהול ביקושים חכם שיאפשר טעינה בשעות זולות ופריקה בעומס, ולא רק הקמת תחנות כוח נוספות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)