"זה יותר מנגרייה, זה מפעל חיים": הכאב אחרי השריפה בבארי - ותקוות המשפחה

יום אחרי שהשריפה כילתה את נגריית "עיונה" בקיבוץ בארי, הנזק כבר ברור, אבל השאלה מה יהיה עם המקום שהפך לחלק ממפעל ההנצחה של יונת אור ז"ל עדיין פתוחה.

המבנה נשרף כליל, והיקף השיקום הנדרש גדול. במשפחה מקווים שהנגרייה תקום מחדש, אבל בשלב הזה עדיין מנסים לעכל את מה שקרה ולהבין כיצד ממשיכים מכאן.

"זה מפעל הנצחה, זה משהו שהיא בנתה במו ידיה. כל דבר שם היה הזיכרון שלה, דברים שעבדה עליהם בידיים", אמר יובל, אביו של דרור אור ז"ל. "אנחנו מקווים שנצליח לשקם את העסק הזה, להקים אותו מחדש".

דנה אחותו של דרור ז"ל סיפרה: "אנחנו שמענו על זה תוך כדי שהנגרייה בערה. בתור דודה של הילדים, מה שחשוב לנו כרגע זה לראות שכולם מעכלים ומתחילים מחדש. המקום הזה מבחינתנו הוא יותר מנגרייה, זה מפעל חיים, ואני מקווה שהוא הולך לקום מחדש".

מאחורי המבנה שנשרף עומד סיפור חיים שנגדע באכזריות ב־7 באוקטובר. יונת אור הקימה בשנת 2015 את "עיונה – סיפור פשוט בעץ", נגריית בוטיק שבה הפכה רהיטים ישנים ליצירות חדשות, תוך שילוב בין עץ, עיצוב וזיכרונות. היא בנתה את העסק במו ידיה, יצרה לו שפה עיצובית משלו והפכה אותו למפעל חיים.

השם "עיונה" ניתן לנגרייה בעקבות הכינוי שבו קרא לה אביה של יונת, חנן בשוראי, הנגר המיתולוגי של קיבוץ בארי. יונת גדלה לצדו, בין שבבי העץ וריח הנסורת, והוא נהג לכנות אותה "עיונה", שפירושו "העיניים שלי". כשפתחה את הנגרייה, בחרה להעניק לה את אותו השם, שהפך לחלק מהזהות שלה ומהסיפור המשפחתי.

בבוקר 7 באוקטובר הגיעו מחבלי חמאס גם לבית משפחת אור בשכונת הכרם בבארי. יונת, בעלה דרור וילדיהם נעם ועלמה הסתגרו בממ"ד בזמן שהבית עלה באש. בני הזוג הצליחו להוציא את הילדים דרך החלון, אך בהמשך נתפסו ונרצחו. גופתו של דרור נחטפה לרצועת עזה, והושבה ארצה בנובמבר 2025. נעם ועלמה נחטפו אף הם ושבו לישראל לאחר 50 ימים בשבי. בנם הבכור, יהלי, לא שהה בקיבוץ בזמן המתקפה.

שבועות ספורים לאחר הטבח חזר צוות עיונה לפעילות, בניסיון להמשיך את דרכה של יונת. הנגרייה לא הייתה רק מקום עבודה או עסק מסחרי, אלא שילוב בין עסק יצרני לבין זיכרון והנצחה של מפעל חייה.

כל רהיט שנוצר בה נשא את טביעת היד שלה, והחזרה לייצור הייתה דרך לשמר את היצירה שלה ולהמשיך את העבודה שהחלה. הרהיטים המשיכו לצאת עם דיסקית הנושאת את חתימתה, מעין חתיכה ממנה שממשיכה ללוות כל יצירה.

כעת, אחרי שהמבנה נשרף כליל, עתיד הנגרייה עדיין אינו ברור. תומר גולן, רכז המשק של קיבוץ בארי, הסביר כי בשלב זה מנסים להבין את היקף הנזק ואת נסיבות האירוע, לפני שיתקבלו החלטות על המשך הדרך. "זה רק קרה, אנחנו רגע מנסים להבין מה קרה. אנחנו לא רוצים לצאת סתם בהצהרות. בימים הקרובים אני מנסה לגבש מה לעשות", אמר.

גולן הבהיר כי לא מדובר בנזק שאפשר לתקן בעבודות שיפוץ פשוטות. "המבנה עצמו נשרף כולו, אז זה שיקום רציני. הוא נשרף לחלוטין", אמר. לדבריו, בשלב זה מוקדם לקבוע אם, מתי ובאיזה אופן תוקם הנגרייה מחדש.

עבור משפחת אור, העובדים, החברים והקהילה, השאלה מה יעלה בגורל עיונה היא הרבה מעבר לעתידו של עסק. זהו המקום שיונת חלמה עליו, יזמה והקימה במו ידיה, והדרך שבה המשיכו את דרכה גם אחרי 7 באוקטובר. כעת, כשהמבנה איננו, נותרת התקווה שאפשר יהיה לבנות אותו מחדש ולהחזיר לחיים משהו מהמקום שהיה כל כך שלה.

מטעם דוברות כבאות והצלה לישראל מחוז דרום, נמסר עם השלמת החקירה לבדיקת נסיבות השריפה: "בהמשך לאירוע השריפה שפרצה בנגרייה בקיבוץ בארי, ולאחר חקירה שבוצעה על ידי חוקר דליקות מטעם כבאות והצלה לישראל, נקבע כי השריפה פרצה כתוצאה מתהליכי ייצור שבוצעו במהלך העבודה בנגרייה.

"באירוע פעלו חמישה צוותי כבאות והצלה, בסיוע צוותי מתנדבים מיחידת הכיבוי של סעד ומבטחים. לוחמי האש השיגו שליטה על השריפה, ובסריקות שבוצעו במקום לא אותרו לכודים.

"בכבאות והצלה לישראל מדגישים את החשיבות שבהקפדה על כללי בטיחות אש במקומות עבודה, בדגש על עבודה בסביבת חומרים דליקים, שימוש בציוד תקין ונקיטת אמצעי מיגון ובטיחות מתאימים במהלך תהליכי הייצור, במטרה לצמצם את הסיכון לפרוץ שריפות".