פער של מאות אלפי שקלים: האלמן טוען שכספי התרומות לא הגיעו אליו

אחרי שאיבד את אשתו בשריפה שפרצה בביתם בכוכב יעקב, נותר אריה זהבי להתמודד עם גידול ילדיו ושיקום הבית שנפגע. אלא שכעת הוא טוען כי חברה מסחרית ניצלה את האסון המשפחתי כדי לגייס תרומות בעשרות אלפי דולרים, ללא אישורו, וביקשה לנכות 40 אחוז מהכספים.

בתביעה בסך כ-309 אלף שקל שהגיש נגד החברה ובעליה הוא טוען כי לידיו הועברו פחות מ-30 אלף שקל בלבד. החברה מצדה דחתה את הטענות וטוענת כי פעלה בהתאם להסכם וכי חלק ניכר מהכספים שימש למימון הקמפיין.

השריפה הקטלנית פרצה בבית המשפחה, בחודש יוני 2024, ככל הנראה בעקבות התלקחות סוללה של אופניים חשמליים שהייתה מחוברת לחשמל וגבתה את חייה של אשתו עדינה, שניסתה יחד עמו לחלץ את ילדיהם מתוך הלהבות והעשן. 19 בני אדם נפגעו בשריפה, בהם בני המשפחה, ואחד מילדיו נכווה קשות. הבית ניזוק והאב נותר אלמן, כשהוא נאלץ להתמודד עם גידול ילדיו, אובדן רעייתו ושיקום הבית.

בתביעה, שהוגשה אתמול, נטען כי החברה הקימה קמפיין התרמה תוך שימוש בשמה של המשפחה ובסיפור האסון, אף שהאב לא פנה אליה, לא הזמין את שירותיה ולא חתם עמה על הסכם. לטענתו, החברה ביקשה לגבות עמלות משמעותיות מכספים שיועדו לסייע לו ולילדיו.

"תנאים שלא הובאו לידיעתי"

על פי כתב התביעה, יום לאחר השריפה, התקשרה החברה בהסכם עם אדם שהציג עצמו כמי שפועל מטעם המשפחה והוגדר בהסכם כ"ידיד המשפחה". אלא שזהבי טוען כי מעולם לא הסמיך את אותו אדם להתקשר בשמו עם החברה, וכי לא הוצג מסמך המעיד על הרשאה כזאת.

בהסכם נקבע כי החברה תהיה זכאית לדמי הקמה בסך 800 דולר ולעמלה בשיעור 40 אחוז מהתרומות, לצד הוצאות נוספות. לטענת האב, מדובר בתנאים שלא הובאו לידיעתו ושמעולם לא אישר. ממסמכי ההתחשבנות שצורפו לתביעה עולה כי מונה התרומות בקמפיין הציג סכום של 52,044 דולר, ואילו לפי נתוני החברה, הסכום שהתקבל בפועל מהתורמים עמד על 44,943 דולר ושאר הכספים לא הועברו. החברה ביקשה לנכות מהכספים עמלת פרסום בסך 20,817 דולר, דמי הקמה בסך 800 דולר, עמלות אשראי בסך כ 1,650 דולר ועלויות פלטפורמה בסך כ 2,247 דולר. אלא שלטענת התובע, לא רק שהעמלות נקבעו ללא הסכמתו, אלא שעמלת הפרסום חושבה לכאורה לפי סכום התרומות שהופיע במונה הקמפיין, ולא לפי הסכום שהתקבל בפועל.

למרות היקף התרומות, לטענת האב, ב 22 ביולי 2024 הועבר לחשבונו סכום של 29,950 שקל בלבד. בעקבות זאת החלה קרובת משפחתו, שסייעה לו לאחר האסון, לפנות לנציגי החברה ולבקש הסברים על הכספים שנאספו ועל הסכומים שטרם הועברו. על פי התביעה, בחודשים שלאחר מכן פנתה קרובת המשפחה לחברה והבהירה כי האב מתמודד עם הוצאות כבדות וזקוק לכספים.

בספטמבר נמסר לה כי מתבצע סיכום כספי של הקמפיין וכי צפויה העברה נוספת, אולם לטענת המשפחה, הכספים לא הועברו וההתחשבנות לא הושלמה.

המחלוקת בין הצדדים החריפה

המחלוקת החריפה בנובמבר 2024, כאשר החברה העבירה למשפחה מסמך שכותרתו "הסכם גמר חשבון". לפי התביעה, במסמך נדרשה המשפחה לאשר את ההתחשבנות ולוותר באופן סופי ומוחלט על כל טענה או תביעה נגד החברה וגורמים נוספים, כתנאי להשלמת העברת הכספים.

בתביעה נטען כי מדובר בניסיון פסול להפעיל לחץ על משפחה אבלה באמצעות כספים שנאספו למענה. "אין מדובר במחלוקת מסחרית רגילה על שכרו של נותן שירות. מדובר בכספים שנגבו מן הציבור לשם סיוע למשפחה שנפגעה באסון", נכתב.

עוד נטען כי החברה ומנהלה פעלו ללא הרשאה, קבעו לעצמם עמלות ועיכבו את העברת הכספים. האב מבקש מבית המשפט להטיל אחריות אישית גם על מנהל החברה, בטענה שהיה מעורב בקבלת ההחלטות הנוגעות לקמפיין, לעמלות ולהתחשבנות עם המשפחה.

בתביעה דורש זהבי השבה של 134,092 שקל, המהווים לטענתו את יתרת התרומות שהתקבלו בפועל לאחר ניכוי הסכום שהועבר אליו, לפני הוצאות שיוכח כי מותר לנכותן. נוסף על כך הוא דורש 100 אלף שקל בגין תרומות נוספות שייתכן שנגבו וטרם נחשפו, סכום שהוגדר בכתב התביעה כאומדן שעדיין לא הוכח, ועוד 75 אלף שקל בגין עוגמת נפש ונזק לא ממוני.

הוא מבקש גם לחייב את הנתבעים למסור חשבונות מלאים ומאומתים על כל התרומות, ההוצאות וההעברות.

"כספי תרומות אינם הפקר"

"כספי תרומות אינם הפקר. אסון משפחתי אינו הזדמנות עסקית בלתי מוגבלת", נכתב בסיום התביעה. עוד נטען כי אין לאפשר לגורם מסחרי להפיק רווחים בלתי מורשים מכספי צדקה שנאספו למען משפחה אבלה.

מנגד, במכתב תשובה שנשלח לבא כוח התובעים שצורף כנספח לתביעה, דחה עורך הדין שייצג את החברה ואת כהן, את טענות המשפחה. לדבריו, האדם שפנה לחברה יום לאחר השריפה, הציג עצמו כנציג המשפחה וביקש ממנה לפעול לגיוס כספים. לאחר חתימת ההסכם החלה החברה בקמפיין.

לטענת עורך הדין, גם התנהלות המשפחה בהמשך מעידה על הסכמה לפעילות החברה. במכתבו ציין כי מי שהציגה עצמה כגיסתו של האלמן, הודתה לנציגי החברה על פעילותם, מסרה את פרטי חשבון הבנק של האב לצורך העברת התרומות וביקשה בהמשך להעביר אליו כספים נוספים. "מכל האמור עולה, כי נכרת חוזה בין מרשתי לבין משפחת זהבי", כתב עורך הדין, והוסיף כי יש לראות בהתנהלות קרובת המשפחה משום הסכמה לגיוס הכספים.

החברה: שילמנו עבור הקמפיין

באשר לעמלות, טענה החברה כי הפעלת קמפיין התרמה כרוכה בהוצאות משמעותיות, ובהן תשלומים לפלטפורמות גיוס, עמלות אשראי ופרסום באתרי אינטרנט. לפי מכתב התשובה, החברה פרסמה את הקמפיין בערוץ 7 באמצעות פלטפורמת Chesed Today, ונדרשה לשלם עבור הפרסום והפעלת הקמפיין.

עוד טענה החברה כי לאחר ניכוי העמלות בהתאם להסכם, יתרת הכספים המגיעה למשפחה עומדת על 53,905 שקל. לפי תחשיב חלופי שהציגה, גם אם ייקבע שלא נכרת הסכם מחייב, לאחר ניכוי הוצאות הקמפיין עומדת היתרה על כ 61,300 שקל.

עורך הדין הדגיש כי החברה פועלת למטרת רווח, אולם לטענתו הרווח במקרה זה היה נמוך במיוחד. "אין כאן כל עושק ו/או עשיית עושר על חשבון המשפחה", כתב. לדבריו, החברה הציעה, לצורכי פשרה בלבד, להעביר לאב סכום של 55 אלף שקל כדי להימנע מהליכים משפטיים.

למרות חילופי המכתבים וההצעה הכספית, המחלוקת לא נפתרה והגיעה לפתחו של בית המשפט, שיידרש להכריע בין טענת האב כי כספי התרומות נגבו בשמו ללא הרשאה לבין טענת החברה כי פעלה מכוח הסכם תקף והייתה זכאית לנכות את הוצאותיה ועמלותיה