האישה טענה שבן זוגה בעט בראשה - ואז הגיעו הסתירות בבית המשפט

ויכוח בין בני זוג הסתיים באישה שפניה מדממות וחבולות, בטענות לתקיפה אלימה ובכתב אישום שהוגש נגד בן זוגה.

אלא שבסופו של ההליך המשפטי, ולאחר שנחשפו סתירות בעדות המתלוננת, בהודאתה כי מסרה מידע לא נכון למשטרה ועדויות על אלימות הדדית בין השניים, החליט השופט גיל אדלמן לזכות את הנאשם מחמת הספק.

במסגרת הכרעת הדין, מתח השופט אדלמן גם ביקורת על התבטאות פוגענית של חוקר משטרה כלפי הנאשם.

על פי כתב האישום שהוגש הנאשם והמתלוננת, ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך כארבע שנים, ובחודשים שקדמו לאירוע התגוררו בנפרד. כאשר שהתה המתלוננת בדירתו של הנאשם ושוחחה בטלפון עם אחותה.

על פי הנטען, השיחה לא מצאה חן בעיניו והוא החל לקלל את האחות. בתגובה סטרה לו המתלוננת וביקשה שיפסיק. לפי כתב האישום, הנאשם תפס את המתלוננת בשערה והיא הדפה אותו. בהמשך נטען כי תפס שוב בשערה ודחף אותה לעבר דלת הבית, בזמן שאמרה לו: "תן לי לקחת את התיק ולנעול נעליים ואני יוצאת".

לפי כתב האישום, הוא דחף אותה והיא נפלה ונחבטה בראשה ברצפה. בעוד היא שרועה על הרצפה, כך נטען, בעט בראשה. כתוצאה מהאירוע נגרמו למתלוננת חבלות, חתך בפנים ושטף דם סביב העין והיא נזקקה לטיפול רפואי.

במשפט טענה התביעה כי הראיות מוכיחות שהנאשם תקף את המתלוננת וגרם לחבלותיה. בין היתר הפנתה לצילומי מצלמות הגוף של השוטרים, שתיעדו את האישה כשהיא מדממת וחבולה ומצביעה על בן זוגה כמי שתקף אותה. התביעה טענה כי גרסתה הייתה אותנטית ועקבית בעיקרה, וכי החבלות שנגרמו לה תואמות את תיאורה.

מנגד, הנאשם הכחיש שתקף את המתלוננת וטען כי היא הייתה בגילופין, הכתה אותו וגרמה לו לחבלה בשפתו. לדבריו, כאשר ביקש ממנה לעזוב את הדירה, היא מעדה ונפלה. הסנגורית טענה כי עצם קיומן של חבלות אינו מוכיח שהנאשם גרם להן במכוון, והצביעה על סתירות מהותיות בגרסת המתלוננת.

במהלך עדותה בבית המשפט סיפרה המתלוננת על מערכת היחסים בין השניים ואמרה משפט שעורר תשומת לב מיוחדת: "אנחנו כל יום סטרנו אחד לשני אז מה? זה היה מאפיין היחסים שלנו". היא אישרה כי גם במהלך האירוע סטרה לנאשם, וטענה שעשתה זאת לאחר שקילל את אחותה וניסה לקחת ממנה את הטלפון.

אחת הסוגיות המרכזיות בהכרעת הדין הייתה הסתירות בתיאורי התקיפה. בעוד שבמשטרה סיפרה המתלוננת כי הנאשם משך בשערה, דחף אותה ובעט בראשה, בבית המשפט תיארה מכה חזקה בגב שבעקבותיה נפלה, והסבירה כי שיערה שמדובר בבעיטה. בהקלטה שבוצעה סמוך לאירוע תיארה כיצד תפס אותה הנאשם בעורפה והשליך אותה, אך לא הזכירה בעיטה בגב או בראש.

השופט התייחס גם לפערים בין עדותה של המתלוננת לבין התיעוד הרפואי. היא טענה כי איבדה את הכרתה לכמה שניות, קיבלה עירוי ועברה תפירה של החתך בגבה, אולם במסמכים הרפואיים לא נמצא תיעוד התומך בטענות אלה.

המתלוננת אף סיפרה כי סברה שסבלה מזעזוע מוח בעקבות כאבי ראש והקאות, אך לא הציגה אבחנה רפואית לכך. סתירה נוספת התגלתה בנוגע לאדם שהזעיק את המשטרה.

המתלוננת סיפרה תחילה כי מדובר באדם זר שפגשה במקרה ברחוב, אולם במהלך המשפט התברר כי השניים הכירו וכי היא התקשרה אליו וביקשה שיגיע למקום. כשנשאלה מדוע מסרה למשטרה שאינה מכירה אותו, הסבירה כי ביקש ממנה לומר זאת כדי שלא יזומן לחקירה.

השופט קבע בעניין זה כי המתלוננת לא נרתעה מלמסור דברים שאינם אמת לחוקר המשטרה, גם אם עשתה זאת, לטענתה, לבקשת אותו אדם. לדבריו, יש בכך כדי להשליך על האופן שבו הציגה את העובדות.

עוד התברר כי לאחר האירוע שלחה המתלוננת הודעות לנאשם ובהן ביקשה ממנו 20 אלף שקל. בעדותה הסבירה כי ביקשה את הכסף לצורך ניתוחים פלסטיים לתיקון הפגיעות בפניה. בית המשפט ציין כי גם להתכתבות זו הייתה משמעות בבחינת מהימנות גרסתה.

עם זאת, השופט לא אימץ את גרסת הנאשם. הוא ציין כי התקשה לקבל את הסברו שלפיו המתלוננת נפלה מעצמה, במיוחד לנוכח ריבוי החבלות בפניה. בנוסף מצא כי הנאשם מסר פרטים חדשים במהלך עדותו בבית המשפט, הרבה להשיב שאינו זוכר, ועדותו לא הייתה עקבית.

בהכרעת הדין כתב השופט: "ברי כי בין השניים התנהל וויכוח אלים כלשהו שבסופו נחבלה המתלוננת חבלות קשות". הוא הוסיף כי ייתכן שהנאשם דחף את המתלוננת או הפיל אותה בכוח, ואף ייתכן שפגע בה פעם נוספת, אולם בהיעדר גרסה ברורה ומהימנה לא ניתן לבסס הרשעה על השערות. "לא מצאתי כי גרסת המתלוננת מהימנה יותר, בוודאי לא עד כדי כך שיש בה כדי לשלול כל ספק באשמתו של הנאשם", קבע השופט.

לקראת סיום הכרעת הדין התייחס השופט גם להתנהלות חוקר המשטרה, שכינה את הנאשם במהלך חקירתו "חוצפן מתועב שכמוך שיושב מולי ומחייך". השופט מתח ביקורת על הדברים והבהיר כי גם בחקירה קשה יש לשמור על כבודו של החשוד.

"אין מקום לשימוש בשפה פוגענית, שיש בה כדי להעליב ולפגוע", כתב ובסופו של דבר, לאחר שקבע כי לא ניתן להכריע מעבר לספק סביר כיצד נגרמו חבלותיה של המתלוננת, הורה השופט אדלמן על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.