אלוף (מיל') ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים במלחמת חרבות ברזל ושותף ומנהל בקרן Elements VC, חשף את הדילמות האנושיות והטכנולוגיות הדרמטיות שליוו את המאמץ להשבת החטופים מעזה.
הדברים נאמרו במהלך ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2026 שהתקיימה באקספו תל אביב, ביוזמת ITech Israel - המרכז לטכנולוגיות המידע והייטק (לשעבר הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל).
בדבריו תיאר אלון כיצד הוקם מאפס ארגון מודיעיני שלם תוך כדי לחימה, תוך חיבור בין כמויות עצומות של מידע טכנולוגי לבין קבלת החלטות קשות מדי יום, כולל טעויות כואבות שנעשו בדרך.
הוא שחזר את נקודת הפתיחה הקשה לאחר מחדל 7 באוקטובר, כאשר המפקדה נדרשה להתמודד עם 3,146 מנותקי קשר ולברר מי מהם נחטף ומי עודנו בחיים. כדי לאתר את החטופים ולשמור על חייהם עד להשבתם בהסכמים, הוקם מערך טכנולוגי חסר תקדים שאסף וחיבר מידע מכל מקור אפשרי.
המערך כלל מצלמות של מחבלים, מצלמות אבטחה, כלי טיס, טנקים וטלפונים של אזרחים. אלון הסביר כי מכפיל הכוח האמיתי היה החיבור בין מקורות המידע השונים והצורך להמציא פתרונות חדשים כדי לקלוט אותות מתוך מנהרות בעומק של 30 מטרים מתחת לאדמה.
לצד הטכנולוגיה, הדגיש אלון את הדילמות המבצעיות והמוסריות הקשות שליוו את הפיקוד: קבלת החלטות היכן לתמרן, באיזה משקל של פצצות להשתמש כדי לא לפגוע בחטופים, והתמודדות עם מצבים שבהם ידעו שבכיר חמאס נמצא במתחם אך לצדו מוחזקים חטופים.
"קיבלנו החלטות מדי יום, ולפעמים גם טעינו. את הכאב של הטעויות האלה סוחבים איתנו", שיתף אלון. לצד הכאב, הוא ציין כי בעשרות מקרים הצליחו המערכות והלוחמים להציל חיי חטופים ולהחזירם חיים לישראל, והודה לאנשי המילואים מעולם ההייטק שהתגייסו למשימה במסירות יוצאת דופן.
הדברים הובאו במסגרת הוועידה השנתית של ITech Israel, עמותה ציבורית הפועלת מעל 50 שנה כבית המקצועי לקהילת ה-IT וההייטק בישראל ומאגדת מעל 50,000 חברים.
הוועידה, שהתקיימה תחת הכותרת 'Designing the Future: From Vision to Impact', הוקדשה השנה לרתימת הטכנולוגיה לקידום הכלכלה, החברה והביטחון בישראל, והשתתפו בה כ-3,000 בכירים ואנשי מקצוע מכלל המשק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו