מקרה חמור התרחש אתמול (רביעי) במרכז לידה בשכונת גבעת שאול בירושלים: תינוק שנולד במקום פונה למרכז הרפואי שערי צדק כשהוא במצב קשה, לאחר שהציג מדדים חריגים שהעידו על מצוקה משמעותית. צוות רפואי שהוזעק למקום ביצע בו פעולות החייאה והעניק לו טיפול תרופתי, שבמסגרתו הושב הדופק.
נכון לעכשיו, הוא עדיין מונשם, אך לפי המידע שנמסר, אינו נמצא בסכנת חיים מיידית. במקביל, משטרת מחוז ירושלים פתחה בחקירה לבירור נסיבות האירוע.
במהלך הפינוי לבית החולים התעוררו קשיים משמעותיים בשיתוף הפעולה עם המשפחה. על פי המידע שהגיע לידי "היום", האב סירב תחילה לאפשר את פינוי התינוק לבית החולים, ורק לאחר שכנועים הסכים לכך. גם לאחר הגעתם לבית החולים התנגד האב לטיפול הרפואי בבנו, ולבסוף הצליח הצוות לשכנעו לאפשר את הענקתו. גם היולדת נזקקה לטיפול רפואי, אך סירבה תחילה לטיפולים שהוצעו לה.
לא המקרה הראשון באותו בניין
המקרה הנוכחי מעלה מחדש שאלות בנוגע ללידות מחוץ לבתי החולים, לתנאים שבהם הן מתקיימות ולמענה שניתן כאשר מתעורר צורך בהתערבות רפואית דחופה.
בחודש מאי האחרון הסתבכה לידה ביתית נוספת באותו בניין, והיילוד פונה לבית החולים. עם זאת, חשוב להבחין בין מקרים נקודתיים לבין היקף התופעה כולה, וכן בין לידה טבעית המתקיימת במסגרת מוסדרת לבין מצבים שבהם מתעורר צורך בטיפול חירום.
לידה מחוץ לבית החולים אינה בהכרח לידה ללא פיקוח רפואי. משרד הבריאות קבע נהלים הנוגעים ללידות בית ולמסגרות שבהן ניתן להעניק שירותים מסוג זה, ובהם דרישות מקצועיות, הכשרת הצוות, ציוד רפואי ותנאים שנועדו לאפשר פינוי במקרה חירום. ההסדרה נועדה לאפשר לנשים המעוניינות בכך ללדת מחוץ לבית החולים במסגרת מוסדרת.
החשש מחיסונים ומהתערבות רפואית
לצד נשים הבוחרות בלידה טבעית מטעמים אישיים או רפואיים, ישנן משפחות שהימנעותן מבתי חולים נובעת מחוסר אמון במערכת הרפואית. עסקן חרדי המשתייך לקבוצות קיצוניות הסביר ל"היום" כי הסיבות לבחירה עשויות להיות אידיאולוגיות, אך גם לנבוע מחוויות אישיות ומחששות מפני התערבות חיצונית.
לדבריו, יש משפחות המתנגדות לחיסונים וחוששות כי בבית החולים יינתנו לתינוק חיסונים בניגוד לעמדת ההורים. אחרות חוששות שרופאים יעניקו לתינוק טיפולים או יכניסו חומרים לגופו מבלי שההורים יהיו מודעים לכך או יסכימו לכך. מדובר בחששות ובטענות שמעלים הורים, ולא בקביעה עובדתית על התנהלות הצוותים הרפואיים.
העסקן ציין גם התנגדות להזנה באמצעות בקבוק, כאשר חלק מהמשפחות מעוניינות שהתינוק יינק מאמו בלבד. משפחות אחרות חוששות ממעורבות של שירותי הרווחה, לרבות מחשיפת מספר הילדים במשפחה. לדבריו, יש גם מי שמושפעים מחוויות שליליות שחוו בעבר בבתי חולים או מעמדות של בני משפחה המתנגדים ללידה במסגרת רפואית.
לטענתו, במקרים מסוימים ההעדפה ללידה טבעית משתלבת בחשדנות רחבה יותר כלפי מוסדות המדינה, עד כדי סירוב לקבל טיפול רפואי גם כאשר מתעורר צורך דחוף.
לצד הדברים, העסקן הדגיש כי אין מדובר בתופעה המאפיינת את כלל הציבור החרדי. לדבריו, ברוב הקהילות החרדיות נשים יולדות בבתי החולים כמקובל, וההימנעות ממסגרות רפואיות היא תופעה מצומצמת יחסית.
להערכתו האישית, במרכז הלידה המדובר מתקיימת לכל היותר לידה אחת בשבוע. עם זאת, מדובר בהערכה שלו בלבד, ולא בנתון רשמי המעיד על היקף הלידות במקום או על מספר מקרי הסיבוך.
העסקן טען כי אחת הבעיות היא היעדר שקיפות מספקת מצד המערכת הממשלתית בכל הנוגע להתנהלות במסגרות מסוג זה ולמקרים שבהם נדרשת התערבות רפואית. לדבריו, פרסום מידע מסודר עשוי לסייע לציבור להבין את היקף התופעה ואת הסיכונים הכרוכים בה, ואף להציל חיים.
ממשרד הבריאות נמסר: "המקרה הקשה דווח למשרד הבריאות כמקובל. ככל שיולדת בוחרת לעבור לידת בית יש להקפיד שהיא תהיה רק במקרים המתאימים לכך מבחינה רפואית , על ידי מיילדת מורשית ללידות בית או רופא מומחה בתחום ובמקום שמאפשר פינוי מהיר לבית חולים למקרה בו התפתח סיבוך. זאת, על מנת לשמור על בטיחות ובריאות היולדת והיילוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו