"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פי שניים חשמל: האם המשק הישראלי יעמוד בקצב?

תחזית חדשה צופה זינוק של כ-85% בביקוש לחשמל עד 2040 • צריכת חוות השרתים תגדל ביותר מפי 20, והתחבורה החשמלית תהפוך לצרכנית משמעותית • מחקר מצביע על פער מתרחב מול התכנון של משק החשמל

0השמעה
קווי מתח גבוה  , רפאל בן ארי
קווי מתח גבוה | צילום: רפאל בן ארי

חוות השרתים מתרחבות, כלי הרכב עוברים לחשמל, והביקוש בישראל צפוי לזנק: תחזית חדשה מעריכה כי צריכת החשמל תגדל מכ-81.4 מיליארד קוט"ש בשנת 2025 לכ-150.7 מיליארד קוטש ב-2040. מדובר בעלייה של כ-85% בתוך 15 שנה, בקצב גידול שנתי ממוצע של 4.2%.

התחזית, שהכין חן הרצוג, הכלכלן הראשי ושותף בפירמת BDO, עבור פורום יצרני החשמל הפרטיים, מצביעה על כמה מנועים מרכזיים לעלייה: התרחבות חוות השרתים ויישומי הבינה המלאכותית, המעבר לתחבורה חשמלית, גידול האוכלוסייה והתרחבות משק המים וההתפלה. לצד הגידול הצפוי, המחקר מצביע על פער הולך ומתרחב מול תחזית שיא הביקוש בחורף שעליה נשענת תוכנית הפיתוח של חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל.

חוות השרתים מזנקות

אחד השינויים הבולטים צפוי בצריכת החשמל של חוות השרתים: לפי התחזית, היא תזנק מכ-0.8 מיליארד קוט"ש ב-2025 ל-7 מיליארד קוט"ש ב-2030 ול-18 מיליארד קוט"ש ב-2040, יותר מפי 20 בתוך 15 שנה. במונחי הספק, התחזית צופה עלייה ל-2.1 ג'יגה-ואט ב-2030 ול-4.1 ג'יגה-ואט ב-2040. יישומי בינה מלאכותית צפויים להוות כ-71% מהביקוש לחשמל של חוות השרתים כבר ב-2030.

חוות השרתים המתקדמת בישראל | צילום: יח"צ

במקביל, המעבר לתחבורה חשמלית צפוי להגדיל את חלקו של הענף בצריכת החשמל במשק מכ-2% כיום לכ-12% בשנת 2040, עם צריכה של 17.1 מיליארד קוט"ש. להערכת הפורום, שבראשו עומדת קרן ברק, כבר ב-2035 יותר ממחצית מכלי הרכב הפרטיים בישראל יהיו חשמליים או היברידיים נטענים. עד 2040 צפויים להיות חשמליים גם כ-70% מצי האוטובוסים וכ-20% מהמשאיות.

גם צריכת החשמל של משקי הבית, התעשייה והמסחר צפויה לעלות. לפי התחזית, ביקוש הליבה יגדל בקצב גידול האוכלוסייה, מ-61.8 מיליארד קוט"ש ב-2025 ל-84.3 מיליארד קוט"ש ב-2040. צריכת החשמל של משק המים וההתפלה צפויה להגיע ל-7.8 מיליארד קוט"ש בשנה זו.

הפער בתחזיות מתרחב

לפי המחקר, בשנת 2030 צפוי שיא הביקוש בחורף להיות גבוה ב-1.2 ג'יגה-ואט מהתחזית בתוכנית הפיתוח של נגה. הפער צפוי להתרחב ל-2.8 ג'יגה-ואט ב-2035 ול-3.4 ג'יגה-ואט ב-2040, אז יגיע שיא הביקוש בחורף ל-27.6 ג'יגה-ואט. הנתונים מצביעים על צורך להתאים את תכנון משק החשמל לקצב הגידול הצפוי בצריכה.

תחנת הכוח בחדרה | צילום: משה שי

בפורום יצרני החשמל הפרטיים, שלדבריו חבריו מייצרים כיום כ-60% מהחשמל במשק, קוראים להיערכות כבר כעת. "משק החשמל הישראלי נמצא בנקודת מפנה. החשמל מחליף מקורות אנרגיה אחרים בתחבורה ובתחומים נוספים, ובמקביל חוות השרתים ויישומי הבינה המלאכותית יוצרים ביקושים חדשים", מסרו בפורום.

"ישראל חייבת להיערך לשינוי הזה כבר היום, הן כדי לתת מענה לצורכי המשק והן כדי להבטיח אספקת חשמל אמינה וזמינה לחברות הטכנולוגיה שהיא מבקשת למשוך לכאן. היצרנים הפרטיים, שמייצרים כיום כ-60% מהחשמל במשק, מחזיקים בידע וביכולת להשקיע ולהרחיב את הייצור, אך כדי לקדם את ההשקעות נדרשים מדיניות ברורה, ודאות לטווח ארוך והסרת חסמים. על המדינה לאפשר לתחרות לעבוד וליצור את התנאים שיבטיחו שפיתוח משק החשמל יעמוד בקצב הגידול בביקוש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר