ההורים השכולים דורשים: תפרסמו את הממצאים שממחישים את זוועות 7 באוקטובר

בכנס בינלאומי לרפואה משפטית בירושלים הציגו מומחים את האתגרים בזיהוי קורבנות הטבח, בהם דגימות DNA שנחשפו לחום של יותר מ־800 מעלות • אביה של התצפיתנית רוני אשל ז״ל קרא להשתמש בדוחות לצורכי הסברה: "לפעמים זו רק שערה, לפעמים קצה ציפורן ולפעמים גוש פחם" • פרופ׳ חן קוגל חשף כי צוות מיוחד הצליח לקבוע את מותם של 44 חטופים גם ללא גופות

לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין ז״ל , תומר שטרוזמן
לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין ז״ל | צילום: תומר שטרוזמן

שלוש שנים לאחר מתקפת שבעה באוקטובר, נפתח היום (שלישי) במוזיאון הסובלנות בירושלים כנס בינלאומי לרפואה משפטית ולזיהוי פלילי, בהובלת המרכז הרפואי הדסה ובשיתוף המוזיאון. בכנס השתתפו הגופים שלקחו חלק במאמץ לזיהוי הקורבנות, לצד מומחים מישראל ומהעולם.

אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז״ל, שנרצחה בחמ״ל התצפיתניות בנחל עוז, קרא לחשוף בפני העולם את הממצאים הפורנזיים מהטבח.

אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז״ל | צילום: תומר שטרוזמן

"כאבא של רוני, תצפיתנית אמיצה שהגנה בגופה ובנפשה על תושבי העוטף וחיילי צה״ל ונשרפה בחיים, אני קורא מעל במה זו לכל מי שמתעסק בהסברה של ישראל בעולם וזוועות שבעה באוקטובר - קחו את דוחות הנתיחה הקשים ותעבירו אותם לשאר העולם כדי שיבין מה היה כאן ואת גודל הזוועה האנושית של מפלצת חמאס עזה", אמר אשל.

"לפעמים זו רק שערה, לפעמים קצה ציפורן ולפעמים גוש פחם. חשוב שכל העולם יראה וישמע", הוסיף.

סמל רוני אשל ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

בכנס נשאה דברים גם לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין ז״ל, שהתייחסה לחשיבותה של ודאות עבור משפחות המתמודדות עם אובדן וחוסר ידיעה על גורל יקיריהן.

"היו מקומות שהוסיפו חומרי בעירה"

לצד עדויות המשפחות, הציגו בכירי הרפואה המשפטית והזיהוי הפלילי את הממצאים ואת האתגרים שעמדו בפניהם לאחר שבעה באוקטובר.

פרופ׳ חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, תיאר כיצד החל מאמץ הזיהוי ללא רשימה סגורה של נעדרים, בזמן שמספר הנפגעים וזהותם עדיין לא היו ידועים.

קוגל השווה את מאמץ הזיהוי בישראל לזה שהתנהל בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית. לדבריו, מתוך כ־2,750 קורבנות במגדלי התאומים זוהו כ־1,800 בלבד, גם בחלוף 25 שנה.

פרופ' חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית | צילום: גדעון מרקוביץ

עוד סיפר כי בעקבות שבעה באוקטובר הוקם צוות מיוחד שבחן 44 מקרים של חטופים שהועברו לעזה וגורלם לא היה ידוע. באמצעות ניתוח תיעוד ממצלמות אבטחה ובחינה פורנזית של הממצאים, הצליח הצוות לקבוע כי כל ה־44 נרצחו, אף שגופותיהם לא היו בידי ישראל.

לדברי קוגל, מדובר בהליך חדשני שאפשר לקבוע מוות גם בהיעדר גופה.

ד״ר נורית בובליל מהמכון לרפואה משפטית תיארה את ההתמודדות עם דגימות DNA שנחשפו לחום של יותר מ־800 מעלות צלזיוס. לדבריה, הממצאים העידו על פעולה מתוכננת ושיטתית: "הם באו מוכנים".

בובליל סיפרה כי בחלק מהמקרים הגיעו למעבדות שתי עצמות בלבד בתוך שקית, ונדרשו שיטות מתקדמות והצלבת נתונים כדי להגיע לזיהוי. עוד תואר בכנס כי בחלק מהזירות נעשה שימוש בחומרי בעירה שהגבירו משמעותית את עוצמת השריפה.

בית שרוף בניר עוז אחרי 7 באוקטובר | צילום: ללא קרדיט

ד״ר נעמה סאמט־רובינשטיין, רופאת שיניים שהתנדבה בזיהוי החללים במחנה שורה, תיארה את הקושי בזיהוי גופות שנשרפו, כאשר גם השיניים היו חרוכות. לדבריה, מצב השרידים חייב שימוש באמצעי הדמיה מתקדמים, ובהם בדיקות CT, במקום צילומי הרנטגן המקובלים.

הכנס נערך בימים 13-14 באוקטובר ומפגיש מומחים מישראל ומהעולם במטרה לחלוק את הידע שנצבר בעקבות שבעה באוקטובר ולשפר את ההיערכות לאירועי רב־נפגעים בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר