מרוויחים פחות ומוציאים יותר: הנתון המדאיג על המשפחות בישראל נחשף

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה את נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנת 2024, שנה שהתאפיינה בטלטלות כלכליות משמעותיות בצל מלחמת "חרבות ברזל", גיוס המילואים הנרחב ופינוי עשרות אלפי תושבים מאזורי הלחימה. מהנתונים עולה כי ההכנסה הממוצעת נטו של משק בית בישראל (המייצגת את הכסף הפנוי לאחר ניכוי תשלומי חובה) עמדה על 22,555 שקלים בחודש – עלייה ריאלית של 1.3% לעומת השנה הקודמת. ההכנסה החציונית ברוטו רשמה אף היא עלייה ריאלית של 2.5% והגיעה ל-20,540 שקלים (לעומת 19,443 שקלים ב-2023).

מנגד, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת (הכוללת אומדן שירותי דיור בבעלות) הסתכמה ב-18,695 שקלים לחודש, נתון המשקף עלייה ריאלית קלה של 0.3%. ההוצאה הכספית ללא דיור עמדה על 15,370 שקלים, המהווים כ-68% מההכנסה נטו. נתון מעודד שעולה מהדוח הוא ירידה מסוימת באי-השוויון הכלכלי: מדד ג'יני ירד בשנת 2024 ל-0.333 לעומת 0.349 בשנה שקדמה לה.

דיור, תחבורה ומזון: על מה הישראלים מוציאים?

תחום הדיור ממשיך להוות את ההוצאה הכבדה ביותר של המשפחה הישראלית, ותופס רבע (25%) מסך ההוצאה לתצרוכת. אחריו ממוקמים סעיפי התחבורה והתקשורת (18.4%) והמזון, הכולל פירות וירקות (17.9%). שוק הדיור עצמו משקף חלוקה ברורה: 62.5% ממשקי הבית מתגוררים בדירה בבעלותם, 32.7% גרים בשכירות, והשאר מתגוררים בדיור חינם, דמי מפתח או מעונות. שכר הדירה הממוצע לשוכרים עמד בשנה החולפת על 3,924 שקלים.

פערי ענק בין העשירונים

חרף הירידה במדד ג'יני, הפערים החברתיים-כלכליים בין הקצוות נותרו דרמטיים. בעוד שהעשירון העליון מחזיק ב-22.4% מסך ההכנסה הכספית נטו בישראל, העשירון התחתון נאלץ להסתפק ב-2.8% בלבד. למעשה, מצבם של שני העשירונים התחתונים מצביע על גירעון, שכן ההוצאה הכספית שלהם גבוהה מהכנסתם.

פערים אלו מתבטאים היטב ברמת החיים, ברווחה ובצפיפות. בעשירון התחתון מתגוררים 1.1 נפשות לחדר בממוצע, ורק לכמחצית ממשקי הבית בעשירון זה יש גישה למחשב (56.1%) או לאינטרנט ביתי (54.3%). במוצרי רווחה דוגמת החזקת שני מחשבים נרשם פער עצום (16% בתחתון לעומת 58.8% בעליון), וכך גם בבעלות על שתי מכוניות ויותר – פער של פי 11 לטובת העשירון העליון.