ראשי הערים פנו לנתניהו: "עתידן של אלפי משפחות בנגב עומד בסכנה"

באר שבע, דימונה, ערד וירוחם דורשות פתרון שיאפשר את המשך פעילות המפעל רותם אמפרט, לקראת מיצוי קיבולת מאגר הפסולת בתחילת 2027 • במפעל מועסקים כאלף בני אדם ישירות ואלפים נוספים תלויים בפעילותו • מנגד, ארגוני סביבה מתנגדים להמשך השימוש במאגרים הקיימים וקוראים לפתרון קבע

הפגנת עובדי רותם אמפרט מול משכן הכנסת , צילום יחצ
הפגנת עובדי רותם אמפרט מול משכן הכנסת | צילום: צילום יחצ

ראשי הרשויות בבאר שבע, דימונה, ערד וירוחם שיגרו היום (שלישי) מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשרים ולמקבלי ההחלטות, ובו הזהירו מפני פגיעה בעתידם של אלפי עובדים ומשפחות בנגב אם לא יימצא פתרון שיאפשר את המשך פעילות מפעל רותם אמפרט.

במוקד המחלוקת עומדת בקשת המפעל להשתמש בבריכה 4 לצורך אחסון פסולת תעשייתית מסוג פוספוגבס, לקראת מיצוי הקיבולת של בריכה 5 בתחילת 2027.

מפעלי רותם אמפרט (ארכיון) | צילום: דודו גרינשפן

לדברי ראשי הרשויות, התוכנית אינה חדשה ועברה במשך שנים הליך תכנוני שבמסגרתו נבחנו ההיבטים המקצועיים, הסביבתיים והתפעוליים שלה. במכתב נטען כי התוכנית אושרה בוועדה המחוזית לאחר שהוטמעו בה תנאים והחמרות, וכי גם המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, רשות הטבע והגנים וגופים מקצועיים נוספים בחנו אותה ולא התנגדו לאישורה.

עוד ציינו כי בית המשפט המחוזי שבחן את החלטת הוועדה המחוזית קבע שההליך התכנוני התנהל באופן תקין וסדור.

"עתידן של אלפי משפחות בנגב עומד בסכנה", כתבו ראשי הרשויות. לדבריהם, כ־1,000 עובדים מועסקים במפעל באופן ישיר, ואלפים נוספים מתפרנסים מפעילותו בתחומי השירותים, התחבורה, הקבלנות והאספקה.

במכתב נטען כי ללא פתרון מהיר שיבטיח את רציפות פעילות המפעל, קיים חשש לפגיעה בתעסוקה ובפעילות הכלכלית באזור. ראשי הרשויות הדגישו כי מבחינתם מדובר "בעוגן כלכלי מרכזי" עבור הנגב.

במקביל, התכנסו היום עובדי רותם אמפרט למחאה מול הכנסת, על רקע החשש לעתידם התעסוקתי. החברה הציגה את המאבק ככזה שעלול להשפיע על פרנסתם של כ־11 אלף עובדים במעגלים הישירים והעקיפים.

אלא שהחשש מפיטורים נמצא גם בלב הביקורת על אופן ניהול המאבק. בלובי 99 טוענים כי החברה עושה שימוש בפרנסת העובדים כמנוף לחץ על מקבלי ההחלטות, במקום להתמקד באחריותה למציאת פתרון קבע לבעיית אחסון הפסולת.

לטענת המבקרים, הצגת האפשרות של השבתת המפעל ופיטורי עובדים מסיטה את הדיון מהשאלה הסביבתית אל החשש לאובדן פרנסה.

גם ארגוני סביבה מתנגדים להמשך השימוש במאגרים הקיימים ודורשים לקדם פתרון ארוך טווח, בין היתר בשל החשש מההשלכות הסביבתיות של אחסון הפוספוגבס.

ראשי הרשויות מצדם טוענים כי השימוש בבריכה 4 אינו אמור להחליף פתרון קבע, אלא לשמש פתרון ביניים שיאפשר למפעל להמשיך לפעול בזמן שמקודם פתרון ארוך טווח.

"אחריות ציבורית מחייבת איזון בין ערכי סביבה לבין צורכי החברה והכלכלה", כתבו. לדבריהם, לאחר שנים של בדיקות גובשה תוכנית "המבקשת לאפשר את המשך פעילות המפעל תוך עמידה בדרישות סביבתיות מחמירות".

בסיום מכתבם קראו ראשי הרשויות למקבלי ההחלטות "לקבל החלטה אחראית, מאוזנת ומבוססת על מכלול השיקולים המקצועיים שכבר נבחנו לעומק לאורך השנים", ולאפשר את המשך פעילות המפעל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר