ביוזמה ייחודית שנועדה לסייע בקליטת העולים, יצא לאור בנוף הגליל סידור תפילה ראשון מסוגו בשפות הקוקית והמיזו. העיר, המשמשת כבירת עולי קהילת בני המנשה, הפיקה את הסידורים במטרה לשרת את בני הקהילה שעלו לישראל לפני כחצי שנה, וכן לקראת קליטתם של מאות עולים נוספים הצפויים להגיע לעיר בחודשים הקרובים.
סיפור הוצאתו לאור של ספר התפילה המיוחד נולד במפגש מקרי שהתקיים בערב ראש השנה האחרון. ראש העיר, רונן פלוט, פגש את העולים ושאל כיצד יוכל לסייע להם בקליטתם בעיר. להפתעתו, העולים השיבו כי הם זקוקים רק לסידור ולמחזור תפילה בשפות קוקית ומיזוראם, על מנת שיוכלו להתפלל בנוסח המלא הנהוג בבתי הכנסת בישראל. העולים שיתפו כי בעודם בהודו, נוסח התפילה עבר בעל פה מדור לדור, ומעולם לא היה בידיהם סידור כתוב בשפת אמם.
"כשאנחנו בארץ חשוב לנו לעקוב אחר התפילה בבית הכנסת, להכיר את הנוסח המלא ולהבין את משמעות המילים באמצעות השפות שאנחנו מכירים", הסבירו חברי הקהילה. ראש העיר פלוט החליט לקדם את הבקשה בו ביום, ופנה ליושב ראש המועצה הדתית, הרב אמנון כהן, ולרב העיר, הרב מנחם מענדל נחשון, בבקשה שיפעלו לתרגום והוצאה לאור של הסידורים והמחזורים.
מורשת של 3,000 שנה
היום הפכה הבקשה המרגשת למציאות, עם השקת ספר התפילה המודפס. לרגל המאורע נערך מפגש חגיגי בלשכת ראש העיר, שבמהלכו חולקו הסידורים החדשים לנציגי הקהילה, בהשתתפות רב העיר, יו"ר המועצה הדתית וסגני ראש העיר. בהזדמנות זו ציין יו"ר המועצה הדתית, הרב אמנון כהן, כי העולים החדשים מקפידים לפקוד את בתי הכנסת בעיר ומשתלבים היטב בחיי הקהילה הדתית המקומית.
קהילת בני המנשה מורכבת מצאצאי שבט המנשה, אחד מעשרת השבטים שהוגלו מארץ ישראל לפני יותר מ-3,000 שנים על ידי מלך אשור. מרבית בני הקהילה מתגוררים כיום בצפון-מזרח הודו, אזור שבו מדוברת השפה הקוקית על ניביה השונים, אשר משתייכת למשפחת השפות הסינו-טיבטיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו