"אין עוד מנוס": הפסיקה הדרמטית של בג"ץ - שתוביל למהפכה בביטוח הלאומי

פסק דין תקדימי ודרמטי של בג"ץ בכל הנוגע לוועדות הרפואיות הפועלות תחת הביטוח הלאומי וקובעות את שיעורי הנכות למאות אלפי נפגעים ונכים בכל שנה, קבע כי הביטוח הלאומי לא ימנה את הרופאים בוועדות, ולא יהיה אחראי לקידום הרופאים והפסקת כהונתם. החלטות אלה יהיו  בסמכותו ושיקול דעתו העצמאי של שר העבודה.

כיום, כל מי שנפגע בעבודה או תובע קצבת נכות עומד מול ועדה רפואית של הביטוח הלאומי שמכריעה את גורלו. עד היום הרופאים בוועדות הללו נבחרו בפועל על ידי ביטוח לאומי, הגוף שמשלם את הקצבה ושמתדיין מולם, כאשר הוא אחד הצדדים בהליך.

בעקבות עתירה שהגישו לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה בישראל והעמותה הישראלית לסרטן העור, קבע בג"ץ פה אחד כי המצב הקיים פסול. את העמותות ייצג עו"ד עמוס כהן, שותף בכיר במשרד מרקמן טומשין ושות'.
את הלשכה ייצגו עורכות הדין בלה פלד, ענת קאופמן ורומי הוניג.

בג"ץ קבע כי יש להפסיק כליל את מעורבותו של המוסד לביטוח לאומי בהליכי המינוי והניהול של הרופאים הפוסקים בוועדות הרפואיות.

שנים של ביקורת ציבורית

עד כה, הוועדות הרפואיות, הגופים הסטטוטוריים המעין-שיפוטיים המכריעים במחלוקות הרפואיות שבין המבוטחים לביטוח הלאומי, פעלו תוך מעורבות של המוסד. הביטוח הלאומי היה מעורב בקליטת הרופאים, בבחינת כשירותם, בריענון המינויים ואף בשיבוצם ובהליכי הקידום לוועדות ערר. מצב זה עורר במשך עשרות שנים ביקורת נוקבת מצד שופטים, ועדות ציבוריות ומבקר המדינה, שכן המוסד לביטוח לאומי הוא בעל הדין הקבוע והמרכזי הניצב מול המבוטח באותן ועדות ממש.

בפסק הדין המרכזי, שכתבה השופטת יעל וילנר בהסכמת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט אלכס שטיין, הובהר כי סמכות המינוי יוחדה בחוק לשר העבודה בדיוק כדי ליצור ניתוק ופער מבני בין בעל הדין, כלומר הביטוח הלאומי לבין הגורם המכריע, כלומר הפוסק הרפואי. "תכלית הוראות הדין, אשר מסמיכות דווקא את השר למנות פוסקים רפואיים, נועדה לנתק את המוסד לביטוח לאומי מהליכי מינוי אלו, כדי לשמור על עצמאות הוועדות הרפואיות ועל אי-התלות של הפוסקים הרפואיים", כתבה השופטת וילנר בפסק הדין. היא הוסיפה כי מעורבות הביטוח הלאומי, גם אם תוגדר כ"סיוע טכני", חורגת מסמכותו על פי דין, שכן בפועל המוסד ניהל את ליבת ההליך.

עם זאת, בג"ץ הקפיד לסייג את דבריו ולהבהיר כי אין בפסיקה משום הטלת דופי מקצועי או אישי בעובדי הביטוח הלאומי או ברופאים הפוסקים עצמם. המבנה המוסדי והניגוד המובנה שנוצר הוא שמחייב את השינוי היסודי, במטרה לשמור על מראית פני הצדק ועל אמון הציבור במערכת.

אתגר בירוקרטי

החלטת העליון מציבה אתגר ארגוני ותקציבי לא מבוטל בפני משרד העבודה והממשלה. כפי שהתברר במהלך הדיונים, הטיפול במינוי מאות פוסקים רפואיים דורש משאבים, מומחיות ויחידות מקצועיות שעד כה היו קיימות רק בתוך הביטוח הלאומי. כדי למנוע וואקום פיקוחי או פגיעה ברציפות עבודתן של הוועדות הרפואיות, קבע בית המשפט העליון תקופת מעבר והתארגנות של 12 חודשים, שבמהלכם ייכנס הצו המוחלט לתוקפו.

על אף המורכבות היישומית, השופטים הבהירו כי הגיעה עת ההכרעה. בפסיקה סיכם המשנה לנשיא סולברג כי "הקושי במצב הדברים הקיים עמד על הפרק שנים ארוכות. אין עוד מנוס, הגיעה שעתו של הצו המוחלט".

"צעד חשוב בהגנה על החולים"

עו"ד עמוס כהן שותף בכיר במשרד מרקמן טומשין ושות' שייצג את האגודה לזכויות החולה בישראל והעמותה הישראלית לסרטן העור, אמר: "אנחנו מברכים על פסק הדין של בג"ץ. לאורך השנים היו המון ועדות ודוחות של מבקר המדינה שהתריעו על הבעיה. במסגרת התהליך, בג"ץ נתן מספר הזדמנויות לביטוח לאומי לתקן את הליקויים, כדי לאפשר דיון ענייני וללא חשש לניגוד עניינים, ולו למראית פני הצדק, אלא שלא נעשה יותר מדי. נותר להבטיח שאכן ביטוח לאומי יקיים את פסק הדין ויעביר את כלל שלבי המינוי לשר העבודה, כפי שהחוק קובע.כשהוועדות מתקיימות במשרדי הביטוח הלאומי וכשביטוח לאומי אחראי על המינוי, הארכת הכהונה והקידום של הפוסקים, לא ניתן לומר שהוועדות עצמאיות. ולכן מדובר בפסק דין חשוב שנועד להחזיר את העצמאות לוועדות, וכך לאפשר דיון הוגן יותר לאזרחים".

רון רוזנבלום וינקלר, מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור, אמרה: "פסק הדין של בית המשפט העליון הוא צעד חשוב בהגנה על מי שמתמודדים עם מחלה קשה. עבור חולי סרטן העור, ועבור כל מי שנזקק לוועדה רפואית, ההכרעה בוועדה משפיעה ישירות על חיי היומיום, על היכולת להתפרנס ועל הביטחון הכלכלי של המטופל ומשפחתו. במצבים כאלה, חולים צריכים לדעת שמי שמכריע בעניינם הוא עצמאי ובלתי תלוי, ושאין שום חשש, ולו למראית עין, שהכרעתו מושפעת מאינטרס מוסדי או מחשבון תקציבי".

עו"ד רומי הוניג : "זהו פסק דין היסטורי עבור מאות אלפי מבוטחים, שבו בגץ שם סוף למצב שבו הביטוח הלאומי, הוא גם בעל דין וגם מי שממנה את הפוסקים. עצמאות הועדות הרפואיות היא תנאי בסיסי להליך הוגן וכעת מוטלת על שר העבודה האחריות לבנות מנגנון מינוי ופיקוח עצמאי באמת. אנחנו נמשיך לעקוב אחר היישום".