עונים למיילים מהבית ב-22:00 בלילה? ייתכן שמגיעה לכם תוספת שכר משמעותית
איש מכירות שנדרש לעבוד מול דרום אמריקה בשעות הערב מביתו, זכה בפיצוי עתק של כ-280 אלף שקלים לאחר שלא קיבל תוספת שכר על שעות העבודה הנוספות מחוץ למשרד • השופט קבע: מענה ממושך וקבוע לווטסאפ או למייל מחוץ לשעות המשרד אינו רק "זמינות", אלא עבודה מקצועית שדורשת תשלום

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי איש מכירות שעבד בחברה לייבוא ושיווק מוצרי אופטיקה יפוצה בכ-280 אלף שקל, לאחר שעבודתו בשעות הערב לא התשקפה בדיווחי הנוכחות. פסק הדין קבע כי מענה רציף למייל מחוץ לשעות העבודה אינו רק "זמינות" אלא עבודה מקצועית שמחייבת תשלום.
במסגרת תפקידו, העובד, שהועסק בחברה במשך 6 שנים, היה אחראי על הלקוחות באמריקה הלטינית. בגלל הבדלי השעות הברורים בין ישראל לדרום אמריקה, הוא מצא את עצמו לא פעם עובד מהבית בשעות הערב והלילה - מנהל שיחות, עונה למיילים, סוגר פינות בווטסאפ ויוזם מהלכים עסקיים. כשהתפטר מעבודתו, הוא דרש לקבל תשלום על כל אותן שעות נוספות שהשקיע מסלון ביתו. באמצעות באי כוחו, עורכי דינו ליאת פייגל ועו"ד מאור שלום, הוא דרש פיצוי של מעל ל-800 אלף ש"ח, בגין אי תשלום לדבריו של יותר מ-40 שעות נוספות בכל חודש.
החברה, מצדה, סירבה לשלם וטענה כי מדובר ב"משרת אמון". החברה טענה באמצעות בא כוחה עו"ד קרן פרוכט כהן כי לעובד הייתה עצמאות רבה, הוא לא נדרש להדפיס כרטיס בערב, ולכן חוק שעות עבודה ומנוחה פשוט לא חל עליו. בנוסף, החברה טענה ששילמה לו תוספת קבועה של 500 שקלים מידי חודש שנועדה לכסות "עבודה מהבית", ושאם בכל זאת מגיע לו משהו - צריך לקזז את הסכום הזה. מעבר לכך, המעסיק טען שמענה אקראי להודעה או למייל מחוץ למשרד בכלל לא נחשב לזמן עבודה שמצדיק תשלום, אלא לכל היותר סוג של "זמינות".
"לא סתם זמינות, אלא פעילות מקצועית"
השופט כאמל אבו קאעוד מבית הדין לעבודה בתל אביב, דחה את טענות המעסיק. למרות שהסכים שלעובד הייתה עצמאות מקצועית, הוא הבהיר שזה עדיין לא הופך אותו למנהל בכיר שאינו זכאי לתשלום על עבודה נוספת. "התובע היה עובד מקצועי ומנוסה, בעל אחריות משמעותית וחופש פעולה", הדגיש השופט בפסק הדין, "עם זאת לא הוכח כי היה חלק מן השדרה הניהולית הבכירה של הנתבעת".
השופט בחן את ההתכתבויות של העובד, שכללו עבודה רבה גם אחרי השעה עשר בלילה (שעון ישראל), וקבע כי העבודה מהבית בערבים אינה "זמינות" גרידא, אלא פעילות מקצועית ממשית שחורגת משעות העבודה הרגילות. מאחר שדוחות הנוכחות של החברה לא הציגו את התמונה המלאה, והיא לא ניהלה רישום מסודר של שעות העבודה מהבית, קבע השופט כי האחריות עוברת למעסיק. מכיוון שהחברה לא הצליחה להוכיח שהעובד לא עבד בשעות הללו, בית הדין קיבל את התחשיב שהציג העובד, לפיו ביצע 41 שעות נוספות בכל חודש.
בית הדין פסק לטובת העובד תשלום כולל של 280,634 שקלים (בתוספת ריבית). מתוך הסכום הזה, 273,381 שקלים נפסקו אך ורק בגין אותן שעות נוספות מהבית. עוד קבע השופט כי התשלום של 500 השקלים אותן כן שילמה לעובד בגין שעות נוספות היו "פיקציה", ולדבריו התשלום המדובר היה חלק מהשכר הרגיל של העובד שפוצל באופן מלאכותי בתלוש המשכורת, ואין לו שום קשר לתשלום אמיתי על שעות נוספות. עם זאת, מכיוון שהתביעה המקורית עמדה על סכום גבוה בהרבה של כ-874 אלף שקלים, הוחלט כי כל צד יישא בהוצאות המשפט של עצמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו