לאחר הפרסום ב"היום"
הפיתרון לאיום הביטחוני? אילת בהחלטה דרמטית נגד התלות בפועלים הירדנים
לאחר הפרסום ב"היום", מועצת העיר אישרה פה אחד מהלך לצמצום התלות באלפי העובדים הירדנים והחלפתם בהדרגה בעובדים ממדינות אחרות • ראש העיר אלי לנקרי דורש הבהרות מגורמי הביטחון • במשרד החוץ מדגישים את חשיבות ההסכמים עם ירדן
| עודכן:

יממה לאחר הפרסום ב"היום" בדבר הסיכון שבהעסקת עובדים ירדנים בבתי המלון בעיר אילת, אישרה אמש פה אחד מועצת העיר, בראשות ראש העיר אלי לנקרי, הצעת החלטה דרמטית.
על פי ההחלטה, יבוצע צמצום הדרגתי של התלות בעובדים הירדנים והחלפתם בעובדים זרים ממדינות חלופיות, זאת מתוך חשש עמוק לפגיעה ביטחונית וכלכלית.
כבר 3 שנים שלנקרי מתריע בפני משרדי הממשלה על התלות הכלכלית של העיר אילת בירדן, ועל הסכנה הביטחונית מהעסקת עובדים ירדנים. לנקרי שלח אין ספור מכתבים לגורמי הביטחון, ונפגש עם ראש המל"ל לשעבר צחי הנגבי, סגן ראש המל"ל לשעבר וראש רח"ל איציק בר, הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון, ראש השב"כ זיני, השר לביטחון לאומי, חברי כנסת בוועדות הכנסת ועם כל מי שהיה מוכן לשמוע.
"ניסיתי להיות גיבור ואמרתי שבשמיני באוקטובר 23 לא נפתח את המעברים, אבל בסוף האחריות היא של המדינה. אני דרשתי לאורך כל הדרך, ניהלתי מאבק עיקש מול הממשלה ומול הגורמים הביטחוניים.
לנקרי מוסיף ואומר כי הוא פנה "לשרי הפנים, העבודה והתיירות בדרישה להקצאת עובדים זרים ממדינות חלופיות, כדי לצמצם את אותן תלות בעובדים הירדנים. זאת הייתה דרישה חד משמעית שלי".
הכנסת העובדים הירדנים לאילת התקבלה לפני יותר מעשור. ממשלת ישראל אישרה ב-2014 החלטה המסדירה את העסקתם של 1,500 עובדים ירדנים בבתי המלון כסיוע לנתוני האבטלה בעקבה, והמשיכה באישור מכסות שהגיעו ל-2,500 עובדים יומיים במלונאות ועוד 450 בענפים אחרים.
גורם בענף התיירות אמר כי "זו הייתה קביעת עובדה, אף אחד לא שאל את התושבים בעיר או את הנופשים שמשלמים ממיטב כספם אם הם מוכנים לקבל שירות מירדנים. אמנם יש לישראל וירדן הסכם שלום, אבל אף אחד לא שיער לעצמו שבשנת 2026 בתי המלון יהיו מלאים בעובדים מירדן, דוברי ערבית.
"ככל שיהיו מנומסים, עדיין יש להם חזות ערבית והם ממדינה שהמטה ללוחמה בטרור הוציא אזהרת מסע אליה וממליצה לישראלים לא לבקר בה".
מדי יום עוברים מירדן לאילת 2,500 עובדים, רובם למלונות ומקצתם לאתרי הבנייה. הממשלה ושב"כ מעניקים את המעטפת הביטחונית, הכוללת בדיקות בירדן ובדיקת שב"כ בישראל, לצד פיקוח של רשות האוכלוסין.
המעסיקים מחויבים להסיעם הלוך ושוב למעבר הגבול, ולוודא שהם נמצאים אך ורק במלון שאישר להם את ההיתר. אורחים בבתי המלון מציינים כי כמעט ולא ניתן למצוא מלצר ישראלי או חדרן שאינו עובד ירדני.
מפקד משטרת אילת, נצ"מ אלון כלפון, עדכן את חברי המועצה כי העובדים עוברים בדיקות משטרתיות: "במרחב הפלילי בשנת 2025 ו-2026 היו 14 אירועים במעורבות פועלים ירדנים בעיר אילת. אנחנו עוסקים בזה המון, ניתחנו שיטות מה לעשות ואיך מתמודדים עם הירדנים בזמן אירוע או בשגרה.
"אנחנו משקיעים המון בבידוק שלהם, שהם ירגישו שהם לא יכולים לנהוג חופשי. כשהם מגיעים לעבודה וחוזרים לעבודה אנחנו נמצאים שם. זה אתגר לא קל ואתגר מורכב. וכל אימת שעולה נושא אפילו קטן של אפשרות לביטחוני או פלילי שבב מידע אנחנו מטפלים בזה בזמן אמת ואותו פועל מגורש והוא לא יכול להיכנס יותר".
לפני מספר חודשים התפרסם כי ראש השב"כ החדש, זיני, התבטא ואמר שהשבעה באוקטובר הבא יהיה בעיר אילת. בעקבות זאת דרש לנקרי הבהרות מרשויות הביטחון: "אני לא יכול להתעלם מאמירות מסוג זה. האחריות מוטלת עלי כלפי תושבי העיר אילת ואורחיה המחייבת אותי להבין את תמונת המצב לאשורה ולקבל מגורמים המוסמכים הבהרה ברורה.
"האם חל שינוי בהערכת האיום על אילת? האם קיים בסיס מקצועי לאזהרות שפורסמו והאם המענה המבצעי הקיים תואם את האיומים והתרחישים הנבחנים כיום?". לנקרי אף ציין בדיונים כי מטריד אותו שהפועלים מסתובבים בעיר מעבר לשעות העבודה.
מנגד, גורמים ביטחוניים ומדיניים הבהירו לראש העירייה ומועצת העיר כי העסקת העובדים היא חלק מהסכם השלום ומרחב אווירי פתוח. בכיר במשרד החוץ הישראלי אמר: "מדובר בהסכם חשוב שהוא חלק מהסכם גג שהוא בעצם מוביל לעוד מספר רב של הסכמים. למדינת ישראל יש אינטרס שלם, אסטרטגי, ביטחוני, מדיני.
"העיר אילת לא מנותקת ממדינת ישראל. הסיפור של הסכם השלום הוא הסכם גג שתחתיו עושים הסכמים נוספים. יש רגישות לדברים שמדינת ישראל נכנסת לסבב לחימה היא מסתכלת רגע איך היא מגנה על התשתיות האסטרטגיות בים - גם על ירדן. זה לא שמדינת ישראל דורשת מהעיר אילת לשלם מחיר בשם האסטרטגיה המדינית ביטחונית".
למרות זאת, בהצעת ההחלטה שעברה פה אחד על ידי הקואליציה והאופוזיציה, התחייבה העירייה לפעול לצמצום הדרגתי של התלות בירדנים: "ראש העיר והנהלת העירייה ימשיכו במאמצים ובפעולות המקודמות בשנים האחרונות מול כלל הגורמים והגופים המעורבים בהעסקת העובדים הירדנים באילת. מטרת הפעילות היא להביא לצמצום ואיזון מבוקר של מקורות כוח האדם בעיר בכלל ובבתי מלון בפרט.
"הגדלת מכסות עובדים זרים חלופיים לצד צמצום והקטנת התלות בעובדים הירדנים שיבוצעו באמצעות תהליך הדרגתי של הגדלת מכסות העובדים הזרים באילת ממדינות חלופיות, ובכך להבטיח רציפות הטיפול במחסור בכוח אדם ומבלי לפגוע בכלכלת העיר".
לצד ההחלטה, דורשים ראש העיר והנהלת העירייה לכנס דיון מיוחד עם כלל הגורמים כדי לגבש פתרונות מעשיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו