"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לאחר הפרסום ב"היום"

הפיתרון לאיום הביטחוני? אילת בהחלטה דרמטית נגד התלות בפועלים הירדנים

לאחר הפרסום ב"היום", מועצת העיר אישרה פה אחד מהלך לצמצום התלות באלפי העובדים הירדנים והחלפתם בהדרגה בעובדים ממדינות אחרות • ראש העיר אלי לנקרי דורש הבהרות מגורמי הביטחון • במשרד החוץ מדגישים את חשיבות ההסכמים עם ירדן

| עודכן:
0השמעה
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי , רונית זילברשטיין
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי | צילום: רונית זילברשטיין

יממה לאחר הפרסום ב"היום" בדבר הסיכון שבהעסקת עובדים ירדנים בבתי המלון בעיר אילת, אישרה אמש פה אחד מועצת העיר, בראשות ראש העיר אלי לנקרי, הצעת החלטה דרמטית.

נתניהו בסיור בגבול ירדן // דוברות ראש הממשלה

על פי ההחלטה, יבוצע צמצום הדרגתי של התלות בעובדים הירדנים והחלפתם בעובדים זרים ממדינות חלופיות, זאת מתוך חשש עמוק לפגיעה ביטחונית וכלכלית.

כבר 3 שנים שלנקרי מתריע בפני משרדי הממשלה על התלות הכלכלית של העיר אילת בירדן, ועל הסכנה הביטחונית מהעסקת עובדים ירדנים. לנקרי שלח אין ספור מכתבים לגורמי הביטחון, ונפגש עם ראש המל"ל לשעבר צחי הנגבי, סגן ראש המל"ל לשעבר וראש רח"ל איציק בר, הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון, ראש השב"כ זיני, השר לביטחון לאומי, חברי כנסת בוועדות הכנסת ועם כל מי שהיה מוכן לשמוע.

ישיבת המועצה בנושא שהתקיימה בעיריית אילת | צילום: רונית זילברשטיין

"ניסיתי להיות גיבור ואמרתי שבשמיני באוקטובר 23 לא נפתח את המעברים, אבל בסוף האחריות היא של המדינה. אני דרשתי לאורך כל הדרך, ניהלתי מאבק עיקש מול הממשלה ומול הגורמים הביטחוניים.

לנקרי מוסיף ואומר כי הוא פנה "לשרי הפנים, העבודה והתיירות בדרישה להקצאת עובדים זרים ממדינות חלופיות, כדי לצמצם את אותן תלות בעובדים הירדנים. זאת הייתה דרישה חד משמעית שלי".

רצועת בתי המלון באילת | צילום: יהודה בן יתח

הכנסת העובדים הירדנים לאילת התקבלה לפני יותר מעשור. ממשלת ישראל אישרה ב-2014 החלטה המסדירה את העסקתם של 1,500 עובדים ירדנים בבתי המלון כסיוע לנתוני האבטלה בעקבה, והמשיכה באישור מכסות שהגיעו ל-2,500 עובדים יומיים במלונאות ועוד 450 בענפים אחרים.

גורם בענף התיירות אמר כי "זו הייתה קביעת עובדה, אף אחד לא שאל את התושבים בעיר או את הנופשים שמשלמים ממיטב כספם אם הם מוכנים לקבל שירות מירדנים. אמנם יש לישראל וירדן הסכם שלום, אבל אף אחד לא שיער לעצמו שבשנת 2026 בתי המלון יהיו מלאים בעובדים מירדן, דוברי ערבית.

מסוף רבין, מעבר הגבול בין ירדן לאילת | צילום: משה שי

"ככל שיהיו מנומסים, עדיין יש להם חזות ערבית והם ממדינה שהמטה ללוחמה בטרור הוציא אזהרת מסע אליה וממליצה לישראלים לא לבקר בה".

מדי יום עוברים מירדן לאילת 2,500 עובדים, רובם למלונות ומקצתם לאתרי הבנייה. הממשלה ושב"כ מעניקים את המעטפת הביטחונית, הכוללת בדיקות בירדן ובדיקת שב"כ בישראל, לצד פיקוח של רשות האוכלוסין.

המעסיקים מחויבים להסיעם הלוך ושוב למעבר הגבול, ולוודא שהם נמצאים אך ורק במלון שאישר להם את ההיתר. אורחים בבתי המלון מציינים כי כמעט ולא ניתן למצוא מלצר ישראלי או חדרן שאינו עובד ירדני.

מי מפקח על אלפי הירדנים שנכנסים לישראל? | צילום: רונית זילברשטיין

מפקד משטרת אילת, נצ"מ אלון כלפון, עדכן את חברי המועצה כי העובדים עוברים בדיקות משטרתיות: "במרחב הפלילי בשנת 2025 ו-2026 היו 14 אירועים במעורבות פועלים ירדנים בעיר אילת. אנחנו עוסקים בזה המון, ניתחנו שיטות מה לעשות ואיך מתמודדים עם הירדנים בזמן אירוע או בשגרה.

"אנחנו משקיעים המון בבידוק שלהם, שהם ירגישו שהם לא יכולים לנהוג חופשי. כשהם מגיעים לעבודה וחוזרים לעבודה אנחנו נמצאים שם. זה אתגר לא קל ואתגר מורכב. וכל אימת שעולה נושא אפילו קטן של אפשרות לביטחוני או פלילי שבב מידע אנחנו מטפלים בזה בזמן אמת ואותו פועל מגורש והוא לא יכול להיכנס יותר".

מפקד משטרת מרחב אילת, נצ”מ אלון כלפון | צילום: רונית זילברשטיין

לפני מספר חודשים התפרסם כי ראש השב"כ החדש, זיני, התבטא ואמר שהשבעה באוקטובר הבא יהיה בעיר אילת. בעקבות זאת דרש לנקרי הבהרות מרשויות הביטחון: "אני לא יכול להתעלם מאמירות מסוג זה. האחריות מוטלת עלי כלפי תושבי העיר אילת ואורחיה המחייבת אותי להבין את תמונת המצב לאשורה ולקבל מגורמים המוסמכים הבהרה ברורה.

"האם חל שינוי בהערכת האיום על אילת? האם קיים בסיס מקצועי לאזהרות שפורסמו והאם המענה המבצעי הקיים תואם את האיומים והתרחישים הנבחנים כיום?". לנקרי אף ציין בדיונים כי מטריד אותו שהפועלים מסתובבים בעיר מעבר לשעות העבודה.

ראש השב"כ דוד זיני | צילום: אורן בן חקון

מנגד, גורמים ביטחוניים ומדיניים הבהירו לראש העירייה ומועצת העיר כי העסקת העובדים היא חלק מהסכם השלום ומרחב אווירי פתוח. בכיר במשרד החוץ הישראלי אמר: "מדובר בהסכם חשוב שהוא חלק מהסכם גג שהוא בעצם מוביל לעוד מספר רב של הסכמים. למדינת ישראל יש אינטרס שלם, אסטרטגי, ביטחוני, מדיני.

"העיר אילת לא מנותקת ממדינת ישראל. הסיפור של הסכם השלום הוא הסכם גג שתחתיו עושים הסכמים נוספים. יש רגישות לדברים שמדינת ישראל נכנסת לסבב לחימה היא מסתכלת רגע איך היא מגנה על התשתיות האסטרטגיות בים - גם על ירדן. זה לא שמדינת ישראל דורשת מהעיר אילת לשלם מחיר בשם האסטרטגיה המדינית ביטחונית".

למרות זאת, בהצעת ההחלטה שעברה פה אחד על ידי הקואליציה והאופוזיציה, התחייבה העירייה לפעול לצמצום הדרגתי של התלות בירדנים: "ראש העיר והנהלת העירייה ימשיכו במאמצים ובפעולות המקודמות בשנים האחרונות מול כלל הגורמים והגופים המעורבים בהעסקת העובדים הירדנים באילת. מטרת הפעילות היא להביא לצמצום ואיזון מבוקר של מקורות כוח האדם בעיר בכלל ובבתי מלון בפרט.

"הגדלת מכסות עובדים זרים חלופיים לצד צמצום והקטנת התלות בעובדים הירדנים שיבוצעו באמצעות תהליך הדרגתי של הגדלת מכסות העובדים הזרים באילת ממדינות חלופיות, ובכך להבטיח רציפות הטיפול במחסור בכוח אדם ומבלי לפגוע בכלכלת העיר".

לצד ההחלטה, דורשים ראש העיר והנהלת העירייה לכנס דיון מיוחד עם כלל הגורמים כדי לגבש פתרונות מעשיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר