"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית הדין נגד רמי לוי: ניכוי חוסרים בקופות משכר עובדים - אינו חוקי

עובדים לשעבר ברשת טענו כי חויבו לשלם מכיסם על חוסרים בקופות שנובעים מטעויות אנוש וסליקה • בית הדין אישר את בקשת התובענה הייצוגית וחייב את הרשת בהוצאות משפט • עו"ד המבקשים: "שכרו של העובד אינו קופת הביטוח של המעסיק" • רמי לוי: "כשאף עובד לא חותם - הסניף סופג"

| עודכן:
0השמעה
רמי לוי (ארכיון) , ללא
רמי לוי (ארכיון) | צילום: ללא

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשת רמי לוי שיווק השקמה, שעניינה ניכוי משכר עובדים בגין חוסרים בקופות.

ההחלטה עוסקת בבקשה שהגישו מאיר אדרי וברוך שלתיאל, עובדים לשעבר ברשת. השניים טענו כי חויבו לשלם מכיסם על חוסרים שהתגלו בקופות שבהן עבדו, וכי חוסרים אלה אינם יכולים להיחשב "חוב" לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר.

במוקד המחלוקת עמדה הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, המאפשרת לנכות "חוב" על פי התחייבות בכתב של העובד, עד לתקרה של רבע משכרו. אלא שבית הדין קבע באופן חד-משמעי: "חוסרים שמתגלים בקופה של מרכול אינם יכולים להיחשב 'חוב' כמשמעו בסעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר. על כן ניכויים משכר הקופאיות והקופאים בגין חוסרים בקופה אינם יכולים להיעשות מכוח סעיף זה".

הבקשה הוגשה ע"י שני עובדים לשעבר ברשת. סניף רמי לוי | צילום: עמי שומן

בגלל חוסר של 45 שקלים

המבקש מאיר אדרי עבד ברשת כחמישה חודשים בשנת 2018. במרץ אותה שנה התגלה בקופתו חוסר של 45.70 שקלים, והוא חויב בסכום במסגרת שכר חודש אפריל. אדרי הכחיש שחתם על טופס הניכוי, ובית הדין ציין כי לא ניתן היה להכריע בשאלת אותנטיות החתימה לאור ספקות שעלו מהמסמך. ברוך שילתיאל, שעבד ברשת קרוב לשש שנים, חויב בניכויי חוסרים של 200 שקלים ו-57.50 שקלים לאחר שחתם על אישורים.

המבקשים טענו כי עצם קיומו של חוסר בקופה אינו מוכיח שהעובד אחראי לו, שכן חוסרים נובעים לעיתים מטעות אנוש, זיוף שטרות, הטעיה מצד לקוחות, תקציבי סליקה או ספירה שגויה. כמו כן נטען כי החתימה על הטפסים נעשתה לעיתים באווירה של לחץ בתום יום העבודה, ואף תוארו מקרים שבהם קופאית ראשית סירבה לאפשר ספירה חוזרת של הקופה.

"אין חתימה - אין ניכוי"

רשת רמי לוי דחתה את הטענות וטענה כי הניכוי מותנה בהסכמה מפורשת בכתב. ברשת ציינו כי בכ-30 אחוזים ממקרי החוסר העובדים מסרבים לחתום, ובמקרים אלה הסניף סופג את ההפסד. הרשת הסתמכה על פסק דין קודם (בעניין נדרה עובדיה) ודחתה את הטענות להפרת חוק שכר מינימום, חובת תום הלב או חוק החוזים האחידים.

בית הדין הארצי לעבודה | צילום: אורן בן חקון

למרות עמדת הרשת, בית הדין אישר את התובענה הייצוגית בעילה של ניכוי משכר העבודה בגין חוסרים בקופה, והסעד המבוקש הוא השבת מלוא הסכומים שנוכו. הרשת חויבה להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ולפרסם הודעה על אישור התובענה בשני עיתונים יומיים.

"החלטה חשובה". עו״ד צבי מנדלסון | צילום: ללא

בנוסף, נפסק שכר טרחה של 25 אלף שקלים לבא כוח המבקשים ו-4,000 שקלים הוצאות לכל אחד מהמבקשים. עו”ד מנדלסון, שמייצג את המבקשים, מסר: "מדובר בהחלטה חשובה לעולם העבודה. שכרו של העובד אינו קופת הביטוח של המעסיק ולא ניתן לגלגל באופן אוטומטי את הסיכונים העסקיים לפתחו. נתבע את השבת מלוא הסכום, שלהערכתנו עומד על מיליוני שקלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר