"מהלוויה לקרב - ומשם לקרב נוסף בבית": פרג היא הלוחמת שהצילה את ש'
לוחמים שחזרו מהקרב ומתמודדים עם פוסט טראומה נעזרים בכלבי שירות שמזהים עלייה בדופק ומוציאים אותם מ"ניתוקים" וסיוטים • הכשרת כלב אחד עולה יותר מ-100 אלף שקל, בתהליך ההתאמה שעשוי להימשך שנה וחצי • "בזכותה אני יוצא מהבית"

לאחר שלוש שנות לחימה, לוחמים רבים שבים משדה הקרב ומתמודדים עם פוסט טראומה. אחת מהדרכים המעניינות להתמודד איתה היא באמצעות כלב שירות.
"יש כאלה שלא יצאו מהבית כי במרחב הציבורי הם חווים לחץ ועוברים התקפים. הכלב מספק להם רשת ביטחון. הוא רגיש לדברים הכי קטנים. אם עולה להם הדופק - הכלב מרגיש ולא זז מהמטופל. הוא יכול ללקק אותו או להניח עליו את הראש עד שהוא נרגע". מסבירה איילת פסטרנק, המנהלת הארגונית של ה"מרכז להכשרת כלבי שירות" שבקרית טבעון. אחד משלושת המקומות אליהם מפנה משרד הביטחון אנשים המתמודדים עם פוסט טראומה ומבקשים להיעזר לכלב שירות.
אם זה לא יהיה מדויק - זה לא יעבוד
תהליך הכשרת הכלב ארוך ומפרך. בהתחלה מגיע גור הכלבים לכלביה ומופנה למשפחת אומנה. בתום תקופה זו, חוזר הכלב לכלביה כבוגר, מסורס או מעוקר בכדי שההורמונים לא ישפיעו על התנהגותו. אז מתחילה הכשרה בת ארבעה חודשים בה הוא לומד להיות כלב שירות. במקביל, מחפשים לוחם, לוחמת או נפגע טרור שהכלב יתאים לו. מתאימים בין אופי הכלב לאופי האדם שיקבל אותו. אם זה לא יהיה מדויק - זה לא יעבוד ויגרום להרבה עוגמת נפש", מסבירה איילת.
תהליך קבלת הכלב יכול לארוך שנה וחצי משום שיש מחסור במאמני כלבי שירות בארץ. לאחר ההתאמה, עוברים הנעזרים קורס קצר בן שבועיים בו מלמדים אותם אילוף בסיסי וכל מה שנדרש ליצירת קשר עם הכלב.
בחודשיים לאחר הקורס יש ליווי צמוד של המאלף, שמגיע לביקורי בית ולמפגשים במקומות ציבוריים. "גם בתום החודשיים האלה הם תמיד יכולים להתקשר או להגיע, לקבל תמיכה, ליווי והדרכה רגשית או פרקטית".
הקושי העיקרי של נפגעי פוסט טראומה הוא מה שמכונה "ניתוקים", כלומר שלמרות שאינם בשדה הקרב או מקום הפיגוע, החוויה שלהם היא שהם כן. זה יכול לקרות בערות או בשינה בדמות סיוט.
הניתוק עצמו והחשש ממנו מונע במקרים רבים מהמטופל לצאת למרחב הציבורי. כאן נכנס כלב השירות לתמונה. "אני לא יודעת להסביר את זה, אבל הכלב מרגיש את האדם שלו. הוא מרגיש כשעולה לו הדופק, כשהוא בסטרס. אפילו בלילה, הכלב ישן אבל מרגיש את הכל. הוא קם, מלקק, מניח את הכפה והראש ועושה הכל בשביל שהאדם יצא מהסרט הזה. אבל לא רק בניתוקים, גם ביום יום: למשל בחור שלא מתעורר בבוקר אבל הכלבה מתעקשת שהוא יקום, היא לא מוותרת לו. כלב שירות הוא סוג של תרופה". אומרת פסטרנק בהתרגשות.
אילוף כלב שירות עולה יותר מ-100,000 לכלב והתקציב שמועבר לכלביה ממשרד הביטחון לא מכסה את העלות. שאר התקציב מגיע מתרומות. פסטרנק קוראת למקבלי ההחלטות להעביר תקציבים לטובת הכשרת כלבי שירות שבעיניה משפרים משמעותית את איכות חייהם של מתמודדי פוסט הטראומה.
דבר נוסף שכל המרואיינים לכתבה זו שבו והדגישו: כלבי השירות הולכים במרחב הציבורי עם רתמה מיוחדת שאומרת שני דברים: ראשית – לכלב יש אישור להכנס לכל מקום עם הנעזר שלו. "פגשנו לא פעם שאנשים לא נתנו לכלב להכנס למקומות וזה החזיר את הנעזר אחרונה. הכלב הוא זה שנותן להם את הביטחון להסתובב בעולם. הם לא סתם לוקחים כלב שירות. הם עברו מספיק, הם לא צריכים עוד אתגרים. שנית - חשוב מאוד לא ללטף כלב שירות במרחב הציבורי. כשהוא שם, מסייע לנעזר שלו, הוא קשוב ומרוכז. הוא בעבודה. ליטוף יסיח את דעתו". מבקשת איילת.
הפסיכיאטרית הבינה שמשהו לא תקין
ש' (38) הוא איש חינוך, נשוי +4, שירד דרומה ב-7.10 ולאחר מכן נכנס לעזה כלוחם. הוא נפגע גופנית אבל בעיקר נפשית מהחשיפה למראות הקשים, ללחץ ולאובדן של חברים וחניכים. "מצאתי את עצמי בעוד הספד ועוד הספד וזה לא נגמר. יצאתי משדה הקרב בשביל להספיד וחזרתי לשדה הקרב בשביל להילחם. זה היה מאוד מטלטל. לאט לאט הבנתי שהפציעה היא לא רק בגוף אלא גם בנפש. הראש, הגוף והלב עברו טראומה".
ש' מתאר את הפוסט טראומה כתהליך שלאט לאט התפתח: כששב הביתה שקע בדיכאון וחרדה, נמנע מלצאת מהבית, בקושי דיבר, הזוגיות שלו נפגעה. "כשהגעתי לעוטף ראיתי דברים קשים מאוד ונכנסתי לחרדה. הרגשתי שמשהו כאן לא מוגן. הביטחון האישי נפגע. אין לי ממ"ד בבית אז קניתי שקים ומילאתי אותם בחול כדי להגן על המשפחה שלי". הפסיכיאטרית שטיפלה בו באותה תקופה הבינה שההתנהלות שלו לא תקינה.
בהתחלה היה ש' מסתיר את התחושות שלו והרגיש מאוד בודד. כשהתחיל תהליך הכרה, אגף השיקום במשרד הביטחון מיד נכנס לפעולה. כשהציעו לו תוכנית שיקום של אילוף כלבים הלך עם בתו. כלב שירות היה הצעד המתבקש הבא. "קיבלתי כלבת שירות בשם פרג. היא מזהה כשאני בקושי עם עצמי, היא יוצרת איתי קשר עין, היא לא מעלימה את פוסט הטראומה אלא עוזרת להתמודד איתה. כלב הוא כ-לב, לב גדול. היא לא שואלת אותך מי אתה ואיפה היית, היא פשוט אוהבת אותך. היא הלב שנמצא לידי בתוך כל הדבר הזה".
פרג נמצאת עם ש' כל היום באופן צמוד. היא מזהה סימנים מקדימים למצוקה, מתח בגוף, עליה בדופק, ואם ש' לא רגוע - היא תיצמד אליו, תלקק אותו, תסתכל בעיניים שלו במשך דקות ארוכות. "מדהים אותי כל פעם מחדש שהיא מזהה קושי לפני. בזכותה אני יוצא מהבית. יש לי שותפה ואני מסוגל להתמודד. זה תיקון רגשי אדיר גם לבנות שלי. היא כבר חלק מהמשפחה. זה כלי משמעותי בדרך לריפוי".
נ' (46), נפצעה בפיגוע ב-2003 ומאז סובלת מפוסט טראומה קשה. ניתוקים, סיוטים, בריחות שתן בלילה, תפקוד לקוי. "המון שנים נעזרתי במשפחה, בילדות שלי, בנות שירות שביטוח לאומי סיפק, אבל במיוחד מ-7.10 לא יצאתי מהבית. הסתגרתי בתוך עצמי". הפסיכולוגית שלה חשפה בפניה את האפשרות לכלב שירות והיא נדלקה על הרעיון וקידמה את התהליך.
"הכלבה סנדי איתי כבר שנה וחצי ואנחנו ממש צוות. היא באה איתי לכל מקום וזה נותן לי המון ביטחון. בשבוע האחרון לא ישנתי בלילה, הכלבה שמה עלי את הראש, קופצת עלי וזה מחזיר אותי למציאות, מוציא אותי מהפלאשבקים. היא מרגישה מה עובר עלי ומגיבה באותה השניה. אם אני באמצע סיוט אז היא נשכבת לי על החזה חזק ומעירה אותי. היא מאפסת אותי ונותנת לי תחושה שאני לא לבד. היא מזכירה לי כל בוקר לקחת את התרופות שלי. היא החברה הכי טובה שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו