"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בכיסופים ראיתי משהו אחר לגמרי": הקרב של גדוד 450 ב-7 באוקטובר

ערב לפני מתקפת הטרור שוחח מפקד הגדוד עם חניכיו בקורס המ"כים על ההפתעה במלחמת יום הכיפורים • כשאחד החניכים שאל אם תרחיש כזה יכול לחזור, השיב המג"ד כי המודיעין כיום טוב יותר, אך הדגיש שאסור לזלזל באויב ושצריך להיות מוכנים תמיד • פחות מיממה אחר לאחר מכן, אחרי שעות של לחימה בעוטף, פונו השניים יחד באמבולנס כשהם פצועים

| עודכן:
0השמעה
ר', המג"ד של הגדוד בזמן 7 באוקטובר , דובר צה"ל
ר', המג"ד של הגדוד בזמן 7 באוקטובר | צילום: דובר צה"ל

יום שבת בבוקר, מעט אחרי שש וחצי, מתחילות להגיע ההתראות. גדוד 450 של ביסל"ח, שבו חניכים בקורס מפקדי כיתות מצנחנים ומכפיר, נמצא בכוננות באזור ירוחם, ובתוך זמן קצר מתמלאים הטלפונים בסרטונים משדרות, מאופקים ומהצירים בעוטף, שבהם נראים מחבלים בתוך שטח ישראל.

"הם חשופים!": הקולות מבארי בשבעה באוקטובר// מתוך עמוד הפייסבוק של יוסי אדיב

סא"ל ר', כיום קצין אג"ם אוגדה 98 ומי שפיקד אז על הגדוד, הבין שאין זמן להמתין למסגרת הזמנים הרגילה של כוח כוננות והורה לאנשיו לצאת מיד לכיוון העוטף, אל אירוע איש מהם עדיין אינו מבין את היקפו באותו הזמן.

כשהם הגיעו לאזור צאלים, המציאות התחילה להתבהר. כלי רכב פרטיים הגיעו בזה אחר זה, עמוסים בניצולים ובפצועי ירי. באותו שלב החיילים עדיין לא ידעו מה התרחש במסיבת הנובה, אבל הם כבר ראו אנשים מדממים ומבוהלים, שניסו רק להתרחק מאזור הלחימה. הרופא הגדודי התחיל לטפל בנפגעים במקום, בזמן שהכוח המשיך לכיוון יישובי העוטף.

ר', המג"ד של הגדוד בזמן 7 באוקטובר | צילום: דובר צה"ל

סרן ש', כיום סגן מפקד פלוגה בגדוד 101 של הצנחנים ובאותו בוקר חניך בקורס המ"כים של גדוד 450, זוכר את הרגע שבו מבחינתו נגמר הספק. במהלך הנסיעה הוא ראה קצין בכיר שנהרג מוטל על הכביש. "שם נפל לי האסימון שאנחנו באירוע רציני", הוא מספר.

במקביל, רס"ן א', שפיקד אז על פלוגת הצנחנים בגדוד, עדיין היה בבית לקראת יציאה למשלחת בחו"ל. כשהוא הבין מה קורה בדרום, הוא יצא מיד ומינסה לחבור לאנשיו. ככל שהתקרב לעוטף, המראות סביבו נעשים קשים יותר: כלי רכב נטושים, פצועים, כוחות שנעים בין הצירים ומחבלים שחדרו לעומק השטח.

"מרגיש סצנה של סרט של סוף העולם", הוא מתאר. בדרך הוא מתקשר לבת זוגו, אומר לה שהגיע ושידבר איתה בהמשך, אבל בשעות שלאחר מכן הוא כבר לא יענה. עד שהמ"פ מצליח לחבור לפלוגה, מי שמוביל אותה בפועל הוא סרן א', כיום מ"פ הכשרות בבא"ח צנחנים ומי ששימש אז סגן מפקד הפלוגה.

רס"ן א', ששימש כמפקד הפלוגה בזמן 7 באוקטובר | צילום: דובר צה"ל

הכוח התקדם לעבר רעים, וכמה מאות מטרים לפני הצומת פרקו הלוחמים מהאוטובוס. שוטר שיצא מאחד השיחים הזהיר אותם שלא להתקרב משום שיש מחבלים בצומת, והמג"ד השיב לו: "בסדר אחי, בשביל זה אני פה".

הכוח נפרס והתחיל להתקדם בדילוגים. מתחת לגשר נפתחה לעברם אש ורימונים הושלכו לכיוונם, והלוחמים נכנסו לסריקות בתוך נחל הבשור. במהלך התנועה זיהה אחד המפקדים רכב לבן שנע במהירות מערבה.

זירת הטבח במסיבת הנובה ברעים | צילום: GettyImages

כמה מהנוסעים פרקו ממנו וניסו להימלט, וכשהכוח הגיע אל הרכב נשמעו צעקות מתוך תא המטען. "הצילו, הצילו". הלוחמים פתחו את תא המטען ומצאו צעירה שנחטפה. אחד המפקדים ניסה להרגיע אותה ולהבין מה עבר עליה, ועבור המג"ד זה הרגע שבו האירוע מקבל משמעות אחרת.

עד אז הוא עסוק במחבלים ובפתיחת הצירים, ופתאום הוא מבין שהם גם חוטפים אנשים לעזה. "עד אז אתה בעיקר בלחימה, אתה לא מבין שהם חוטפים אנשים", הוא מספר. בצומת גמה מצאו הלוחמים שלוש צעירות בתוך המיגונית הצפונית.

רס"ן א', בעת שהשתקם בבית החולים לאחר פציעתו | צילום: דובר צה"ל

הסמ"פ מספר שבני זוגן יצאו מהמיגונית כדי להגן עליהן כשמחבלים ניסו לפרוץ פנימה, ונרצחו מחוצה לה. שלוש הצעירות נשארו במקום במשך שעות, וכשהלוחמים הגיעו אליהן הן ישבו שם, לדבריו, "בשקט מופתי, נסערות אבל בחיים". באותו צומת נחרט בו גם מראה אחר.

סביב ההרוגים פזורים טלפונים ניידים, והם ממשיכים לצלצל. אחד מפסיק, אחר מתחיל, ואז עוד אחד. "אתה מבין שמאחורי כל צלצול כזה יש אמא ואבא שדואגים לבן שלהם או לילדה שלהם", הוא אומר. באותה הנקודה הכוח התפצל.

זירת הטבח במסיבת הנובה ברעים | צילום: אי.אף.פי

הסמ"פ יצא עם מחלקה לנירים, בזמן שכוח אחר המשיך לכיסופים. בנירים הם מגיעים לבית שבו אומר להם אב המשפחה שמשהו אינו כשורה. הלוחמים הוציאו את בני הבית והתחילו לסרוק את החדרים. בממ"ד האחרון הבחינו שתכולת הארון נמצאת על הרצפה ובגדים מפוזרים בחדר.

הסמ"פ ביקש מהאב לספור את הילדים ולוודא שכולם איתו, ואז נכנס עם אקדח. מתוך הארון נשמעות צעקות בערבית, הוא ירה ושני מחבלים נופלים החוצה. רק לאחר מכן מתברר שהם חדרו דרך חלון הממ"ד, והסתתרו שם בזמן שהמשפחה הייתה סגורה בחדר אחר.

לאחר הטבח והקרבות הקשים: פרשן "ישראל היום" יואב לימור בסיור ביישובי עוטף עזה

באותן דקות, בכיסופים, הקרב של הגדוד הופך קשה בהרבה. חיילי 450 התקדמו בחלק הצפוני של הקיבוץ, עברו ליד גן הילדים ומגורי הצעירים וזיהו ציוד שהשאירו המחבלים. ככל שהתקרבו לקו הבתים הסמוך למוצב, נפתחת עליהם אש כבדה מכמה כיוונים - מהמוצב הסמוך ומקו הבתים בנוסף לרימונים שהושלכו לעבר הכוח.

בתוך זמן קצר נפגעים כמה מהלוחמים והמפקדים. המג"ד ראה את אחד המפקדים שנפגע בשטח חשוף, והתכופף כדי לגרור אותו למקום מוגן, אך לפני שהצליח להשלים את החילוץ, הוא עצמו נפגע בגב.

רס"ן א', ששימש כסגן מפקד הפלוגה בזמן 7 באוקטובר | צילום: דובר צה"ל

"הרגשתי כמו הצלפה מאוד חזקה", הוא מתאר. הוא התחיל לדמם והרגיש את עצמו נחלש, אבל המשיך להעביר הוראות. לא הרחק ממנו, המ"פ, שעשה באותו בוקר את כל הדרך מהבית כדי להגיע לאנשיו, נורה ברגל. בתוך דקות שרשרת הפיקוד של הפלוגה התחילה להשתנות - תוך כדי הקרב.

"אתה רואה את החיילים, אין פחד", אומר המ"פ. החניכים כבר לוחמים מוסמכים, אבל עד אותו בוקר עדיין היו בעיצומו של קורס מ"כים, ועכשיו הם נדרשים לממש תחת אש את האחריות הפיקודית שאליה הוכשרו.

החניך ש' נמצא מעט מאחור, לאחר שלקח אלונקה מאחד מחבריו. מחבל מתחיל לירות לעברו, והוא הזיז את הרגליים ימינה ורואה שהירי זז ימינה. כשהוא מזיז אותן שמאלה, הירי עובר שמאלה.

קיבוץ כיסופים, אחרי 7 באוקטובר | צילום: GettyImages

"הבנתי שהוא איתי", הוא מספר. הוא ביקש מחבריו אש חיפוי וזוחל כמה מטרים, וכשקם שוב כדי לדלג לעבר יתר הכוח נפתח לעברו צרור נוסף, שהכדורים ממנו חלפו מעליו ופגעו בקיר.

כשהגיע אל חבריו, הוא ראה שהמצב השתנה בתוך דקות: יש נפגעים, המ"פ פצוע, המג"ד נפגע ומפקדים נוספים כבר אינם יכולים להמשיך לפקד. הוא לוקח את מכשיר הקשר ואומר: "אני מפקד מעכשיו".

מאותו רגע החניכים שנותרו כשירים מתחלקים במשימות. מי שיכול מנהל אש, אחרים מטפלים בפצועים ומעבירים דיווחים, ובמקביל הם יורים ממספר נקודות ומחליפים עמדות כדי ליצור אצל המחבלים תחושה שמולם עומד כוח גדול יותר מזה שנמצא במקום בפועל.

ש', שהיה ב-7 באוקטובר אחד מהחיילים בקורס מ"כים בגדוד | צילום: דובר צה"ל

במקביל, מצבו של המ"פ הולך ומחמיר. הוא איבד דם והרגיש שכוחו נגמר. "הרגשתי שזה סוף החיים שלי", הוא מספר. באמבולנס הפראמדיקית שואלת אותו לשמו. הוא אומר את שמו הפרטי ומתחיל לומר את שם המשפחה, ואז, לדבריו, "המוח שלך אומר שחרר, אתה במקום בטוח". מיד לאחר מכן הוא מאבד את ההכרה. עשרה ימים יעברו עד שיפקח שוב את עיניו.

בכיסופים הקרב עדיין נמשך. חלק מהלוחמים והנפגעים נשארו במרחב החשוף, וכל ניסיון להתקרב אליהם חשף מחדש את הכוח לירי. החיילים המשיכו להחזיק את השטח ולחפש דרך להגיע אל מי שנותרו מקדימה. עד עם רדת החשכה נכנס למרחב כלי משוריין וייצר מסך עשן, שבכסותו הצליחו הלוחמים להשלים את החילוץ ולהוציא את הפצועים והנופלים שנותרו בשטח.

גגדוד 450 במהלך הלחימה ברצועת עזה, סמוך לבית שבו חוסל יחיא סינוואר על ידי הגדוד | צילום: דובר צה"ל

במהלך הלחימה באותו יום בעוטף חוסלו יותר מעשרים מחבלים, שבעה מאנשי הגדוד נפלו ועשרה נוספים נפצעו. מפקד הגדוד, שנפצע בכיסופים ואושפז, חזר לגדוד כעבור כשבוע וחצי. ב-25 באוקטובר, פחות משלושה שבועות אחרי הקרב, נולד בנו דור. "קראתי לו על שם דור הלוחמים הזה", הוא אומר, "על שמם של האנשים המדהימים האלה שיצאו להציל תושבים".

לדבריו, במשך שנים שמע תהיות על דור ה-Z ועל מידת המוטיבציה שלו. בשבעה באוקטובר הוא ראה מבחינתו תשובה אחרת. "בקרב בתוך כיסופים, ובכל היום הזה, ראיתי משהו אחר לגמרי".

הגדוד איבד 6 לוחמים באותו יום בקרב בכיסופים:

סמ"ר עומרי פרץ ז"ל

סמ"ר רגב אמר ז"ל

סמ"ר אדם אגמון ז"ל

סמל לביא שמואל מגד בוחניק ז"ל

סמל מתן ישראל מלכה ז"ל

סמל בר יענקלוב ז"ל

ובגזרת כיסופים נפלו בסך הכול 28 חללים

הגדוד איבד לוחם נוסף שנפל ב7/10, סמל נתן חי ליאר ז''ל בקיבוץ כרם שלום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר