מכה לתאגידי ענף הבנייה: שינוי דרמטי בהבאת עובדים זרים לארץ
החל מינואר 2027 לא תתאפשר הבאת עובדים מהודו וסרי לנקה במסלול הפרטי לענף הבנייה, אך הן יישארו במסלול הבילטרלי • בתאגידים מזהירים מפגיעה בענף וטוענים כי מרבית העובדים שהובאו במסלול הפרטי נקלטו בהצלחה • הרשות: כיום שוהים בישראל כ־90 אלף עובדים זרים בענף - פי שלושה מלפני המלחמה
| עודכן:

תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה מותחים ביקורת על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא לאפשר החל מינואר 2027 הבאת עובדים מהודו ומסרי לנקה במסלול הפרטי לענף הבנייה.
לפי הודעת הרשות, הבאה פרטית של עובדים זרים תמשיך להתאפשר ממדינות מאושרות ובהן איטליה, ברזיל, הונגריה, רומניה, תאילנד וטורקיה, בכפוף למכסה שנקבעה. הודו וסרי לנקה יישארו בין המדינות שמהן ניתן יהיה להביא עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים.
בתאגידי כוח האדם טוענים כי ההחלטה תפגע בענף, מאחר שלדבריהם חלק גדול מהעובדים המועסקים כיום בבנייה ובשיפוצים הגיעו מהודו. עוד טענו כי במסלול הפרטי נקלטו כ־95% מהעובדים לשביעות רצון הקבלנים.
מנגד, לטענתם, שיעור גבוה מהעובדים שהגיעו במסלול הבילטרלי לא נמצאו מתאימים לעבודה מקצועית בענף, וחלקם עברו בהמשך לעבוד בתחומים אחרים.
יו״ר תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה, אלדד ניצן, אמר כי כ־60% מהעובדים הזרים בענף הבנייה והשיפוצים מגיעים כיום מהודו, וכי לשיטתו שינוי המדיניות עלול ליצור מחסור בעובדים ולהכביד על הענף.
רשות האוכלוסין: "אין יסוד לטענות על מחסור"
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי עדכון רשימת המדינות נעשה בהתאם להחלטת ממשלה, וכי ההבאה הפרטית של עובדים לענף הבניין תימשך גם לאחר השינוי.
לדברי הרשות, הודו וסרי לנקה ימשיכו להיות מקור להבאת עובדים באמצעות ההסכמים הבילטרליים, וקיים בהן מאגר של עובדים הזמינים להגעה לישראל.
עוד נמסר כי מתחילת המלחמה הגיעו לישראל כ־76 אלף עובדים זרים חדשים לענף הבניין, וכי כיום שוהים בארץ כ־90 אלף עובדים זרים בתחום - פי שלושה ממספרם לפני פרוץ המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו