"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכה לתאגידי ענף הבנייה: שינוי דרמטי בהבאת עובדים זרים לארץ

החל מינואר 2027 לא תתאפשר הבאת עובדים מהודו וסרי לנקה במסלול הפרטי לענף הבנייה, אך הן יישארו במסלול הבילטרלי • בתאגידים מזהירים מפגיעה בענף וטוענים כי מרבית העובדים שהובאו במסלול הפרטי נקלטו בהצלחה • הרשות: כיום שוהים בישראל כ־90 אלף עובדים זרים בענף - פי שלושה מלפני המלחמה

| עודכן:
0השמעה
עובדים זרים בענף הבניה , מורג ביטן
עובדים זרים בענף הבניה | צילום: מורג ביטן

תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה מותחים ביקורת על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא לאפשר החל מינואר 2027 הבאת עובדים מהודו ומסרי לנקה במסלול הפרטי לענף הבנייה.

לפי הודעת הרשות, הבאה פרטית של עובדים זרים תמשיך להתאפשר ממדינות מאושרות ובהן איטליה, ברזיל, הונגריה, רומניה, תאילנד וטורקיה, בכפוף למכסה שנקבעה. הודו וסרי לנקה יישארו בין המדינות שמהן ניתן יהיה להביא עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים.

אלדד ניצן עם קבוצת עובדים זרים בענף הבניה | צילום: מורג ביטן

בתאגידי כוח האדם טוענים כי ההחלטה תפגע בענף, מאחר שלדבריהם חלק גדול מהעובדים המועסקים כיום בבנייה ובשיפוצים הגיעו מהודו. עוד טענו כי במסלול הפרטי נקלטו כ־95% מהעובדים לשביעות רצון הקבלנים.

מנגד, לטענתם, שיעור גבוה מהעובדים שהגיעו במסלול הבילטרלי לא נמצאו מתאימים לעבודה מקצועית בענף, וחלקם עברו בהמשך לעבוד בתחומים אחרים.

יו״ר תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה, אלדד ניצן, אמר כי כ־60% מהעובדים הזרים בענף הבנייה והשיפוצים מגיעים כיום מהודו, וכי לשיטתו שינוי המדיניות עלול ליצור מחסור בעובדים ולהכביד על הענף.

רשות האוכלוסין: "אין יסוד לטענות על מחסור"

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי עדכון רשימת המדינות נעשה בהתאם להחלטת ממשלה, וכי ההבאה הפרטית של עובדים לענף הבניין תימשך גם לאחר השינוי.

לדברי הרשות, הודו וסרי לנקה ימשיכו להיות מקור להבאת עובדים באמצעות ההסכמים הבילטרליים, וקיים בהן מאגר של עובדים הזמינים להגעה לישראל.

עוד נמסר כי מתחילת המלחמה הגיעו לישראל כ־76 אלף עובדים זרים חדשים לענף הבניין, וכי כיום שוהים בארץ כ־90 אלף עובדים זרים בתחום - פי שלושה ממספרם לפני פרוץ המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר