"קבענו מוות לא פעם ולא פעמיים": צוותי הרפואה מדברים על ה-7 באוקטובר
פצועים בתוך הבית, טיפול תחת אש ובמקביל דאגה לאהובים שנחטפו לעזה • רופאים ואחיות של כללית חזרו לבוקר בו נדרשו לשים את הכאב האישי בצד ולהציל חיים, וחושפים את הצלקות שנותרו מאחור: "זה ממש לתפקד חי-מת"
| עודכן:

שלוש שנים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, פרויקט מיוחד חושף את הרגעים הבלתי נתפסים של אנשי הצוות הרפואי. בסדרת הסרטונים "06:29 - בין כאב לטיפול", עומדים גיא, ניל, מיכאלה, רונית וסיגל, מקופ"ח כללית, שמצאו עצמם נקרעים בין חרדה אישית עמוקה לבין שבועתם המקצועית בתוך השבת השחורה.
"קבענו מוות לא פעם ולא פעמיים בבוקר הזה, אנחנו עבדנו בחמישה צוותים כמו בפורמולה 1", משחזר ד"ר גיא ברסקי, כירוג טראומטולוג בסורוקה. המראות הקשים בחדר המיון נצרבו בזיכרונו: "המנקה כשהיא עשתה ניקיון וסוחטת את הסמרטוט... זה פשוט דם". מול כמות פצועים אדירה, הוא נזכר ברגע מצמרר במיוחד בו ניסה להציל ילד בן חמש שנפצע אנושות: "בגלל שזה ילד, אני אישית לא יכולתי לעצור ואני המשכתי הרבה מעבר למה שבאמת הייתי צריך".
עבור ניל קירשט לוי, מנהלת אחיות במרכז בריאות אבשלום, המלחמה גבתה מחיר אישי כבד מנשוא כשנודע לה שאחותה רימון ובעלה יגב נחטפו. "כשהבנו שיורים להם על הבית... הם שומעים קולות בערבית מתוך כדי התכתבות, היא פשוט נעלמה". למרות זאת, היא התייצבה במרפאה. לאחר שרימון שוחררה בעסקה והתבשרה כי בעלה יגב נרצח, ניל מספרת: "כשהיא חזרה... והבינה שהעסקה נגמרה היא פשוט נפלה לתהום ואמרה 'אמרו לי שהוא משתחרר'". בתוך כל הכאב, העבודה העניקה לה כוח: "לעזור לאחרים ולהיות שם בשבילם ולהבין אותם, זה הדבר הכי גדול שזכיתי בחיים האלה".
סוויץ' במוח וטיפול תחת אש
מיכאלה קורצקי, מנהלת אחיות במרכז בריאות האישה בנתיבות, מצאה את עצמה הופכת את ביתה למרפאת שטח תוך שניות. כאשר חבר קיבוץ הגיע לביתה כשהוא פצוע בידיו ודימם, היא העבירה הילוך: "ממש הרגשתי איזה סוויץ' שאני עושה במוח". בזמן שהיא מטפלת בו מאלטור ציוד חירום, היא מעידה: "האחות שבי פעלה, לגמרי".
בצפון הארץ, רונית הלוי, מנהלת אחיות במרפאת מרום גליל, פעלה מתוך תחושת מחויבות מוחלטת למטופלים שפונו מבתיהם. "הייתי מסכנת את חיי לא מעט פעמים, זה ממש לתפקד חי-מת". וזאת בזמן שהיא חרדה לגורלו של בנה: "הבן בעזה, ולא שומעים ממנו חודשים".
המלחמה כמובן פגעה לאנשים לא רק בגוף, אלא גם עמוק בנפש. הפסיכולוגית הארצית סיגל סידליק אלון ניהלה חמ"ל סיוע שעמד בפני "הצפה ללא הפסקה". כל זאת בזמן שאח של בעלה הוגדר כנעדר באותן שעות.
רק מאוחר יותר התקבל האות כי הוא במקום בטוח. בראייה לאחור היא מסבירה איך החזיקה מעמד: "העובדה שהיינו כל היום בניסיון לתת עזרה, זה מה שאפשר (לעשות כדי) לשרוד".
את הסרטונים יצרה קרן בדר (בראדר הפקות)
