"בטוב" זה לא הולך: כך קרסה התוכנית של כ"ץ לטיפול בנערי הגבעות
שר הביטחון החליט להקפיא את המעצרים המנהליים, ומינה את אל"מ (במיל') אביחי תנעמי כאחראי על "קירוב" הנערים למדינה • על אף שהתוכנית קיבלה תקציב של 40 מיליון שקל בשנה - הנערים ממשיכים להשתתף בפרעות נגד משפחות פלסטיניות • במקביל, מתחזקת הדרישה במערכת הביטחון לחזור לשימוש במעצרים מנהליים

כ-200 פורעים יהודים השתתפו בשבוע שעבר בהתפרעות בכפר ג'אלוד, במטרה למנוע ממשפחה פלסטינית לשוב לביתה. הם תקפו את כוחות הביטחון, הציתו מבנים ורכוש ופצעו שלושה לוחמי מג״ב. גם בנוכחות צה"ל ומג"ב, המשפחה לא הצליחה לחזור לביתה והמשימה לא הושלמה.
לפני 16 חודשים החליט שר הביטחון ישראל כ"ץ "לתקן" את נערי הגבעות. במקום הפסקת המעצרים המנהליים נגד יהודים, בחר כ"ץ להחזיר את הצעירים למסגרות, ולבנות מחדש את האמון בינם לבין המדינה. לצורך זה הקים מנהלת ומינה בראשה את אל"מ במילואים אביחי תנעמי, איש חינוך ולוחם לשעבר בסיירת מטכ"ל.
האירוע בג'אלוד ממחיש עד כמה המטרה הזאת עדיין רחוקה, ומחדד שאלה שנעשית דחופה יותר ככל שהאלימות נמשכת: כיצד מגינים על אנשים ועוצרים את הפורעים עכשיו, בזמן שהתוכניות החינוכיות עדיין נבנות ותוצאותיהן עשויות להבשיל רק בעוד חודשים ושנים?
רבים מהנערים סירבו להיפגש עם תנעמי
בחודשים הראשונים שלאחר המינוי פעל תנעמי ללא התקציב והסמכויות הנדרשים. באפריל השנה רבים מהנערים כבר סירבו להיפגש איתו, משום שראו בו זרוע נוספת של המערכת, במקום כתובת שאליה יוכלו לפנות. עבור רבים מהם, הציפייה מתנעמי רחבה יותר מהפניה למסגרת חינוכית או לתעסוקה. הם רוצים איש קשר בינם לבין הצבא: אדם שאליו יוכלו לפנות כשהם מרגישים שנעשה להם עוול, שיקשיב לטענותיהם ויברר אותן מול הגורמים המוסמכים. בעת פינוי גבעה, החרמת עדר או מחלוקת על התנהלות הכוחות, הם מחפשים כתובת שתתווך, תבדוק ותחזור אליהם עם תשובה.
כאשר הנערים אינם מרגישים שתנעמי ממלא את התפקיד הזה, קשה לרתום אותם לתהליך חינוכי. המדינה מבקשת ממנו לקרב אותם אליה, אך בעיני חלקם זיקתו למערכת מעוררת חשד. הם מצפים שייצג גם את טענותיהם בפניה, ורואים בו בעיקר נציג שלה. מבחינתם, האמון נבחן ברגע המשבר: האם לפנייה שלהם יש כתובת, האם הטענות נבדקות והאם הם מקבלים מענה.
את החשדנות כלפי התוכנית מבטא א', תושב מרכז הארץ שמגיע לעיתים קרובות לגבעות כדי לתמוך ולסייע. "זה חסר היגיון. אין סיכוי שהדבר הזה יעזור", הוא טוען.
"הנערים שם הם האנשים הטובים ביותר במדינה", הוא אומר. לדבריו, הם מוכנים להקריב את חייהם ואת שנות נעוריהם למען המדינה. "ואז מגיע איזה קצין צה״ל שמייצג את המערכת שרודפת אחריהם ואומר להם שצריך לעשות לכם חינוך מחדש, יש דבר יותר פשיסטי מזה?"
לטענתו, המדינה צריכה להיעזר בנערים, שאת פעילותם הוא רואה כחלק מהמאבק על השטח. "אנחנו עושים את העבודה שלכם, אתם לא תופסים את השטח ונותנים לערבים להשתלט, אז אנחנו עושים את זה למענכם".
התוכנית לא נותנת פתרון לאיומים מיידיים
הדברים ממחישים את עומק הפער בתפיסת התפקיד. מי שרואה בפעילות הנערים שליחות לאומית עשוי לפרש את התוכנית החינוכית כמסר שעליהם להשתנות, ולהתקשות לקבל אותו ממערכת שאינו נותן בה אמון. תנעמי נדרש להתמודד עם ההתנגדות הזאת עוד לפני שיוכל לרתום את הנערים למסגרת חינוכית.
מאז המינוי השתנתה המסגרת התקציבית. ב־3 במאי אושרה החלטת הממשלה 4087, שבמסגרתה נקבע תקציב של כ-40 מיליון שקל בשנה למשך שלוש שנים. התוכנית כוללת חינוך, טיפול, הכשרה מקצועית, מניעת נשירה והכנה לשירות צבאי. מדובר במעטפת שנועדה לתת לצעירים אפשרות להשתלב ולצמצם את הידרדרותם לאלימות.
למהלך כזה עשוי להיות ערך בטווח הארוך. החזרת נער למסגרת ובניית אמון מחודשת במדינה דורשות זמן והתמדה. גם הסכמה להשתתף בתוכנית אינה מבטיחה שינוי מיידי בהתנהגות. תהליך חינוכי וטיפולי עשוי להבשיל לאורך חודשים ושנים, והצלחתו תלויה גם בשמירת הקשר כאשר היחסים עם הרשויות שוב מתערערים.
בשטח נדרשת הגנה עכשיו. מניעת תקיפה והצתה ומעצר של מי שמיידים אבנים על לוחמים דורשים פעולה מיידית. התוכנית החינוכית אינה נותנת לבדה מענה לפורעים שכבר יוצאים לתקוף. המדינה נדרשת לבנות מסגרות שימנעו מצעירים נוספים להידרדר לאלימות, ובמקביל לבלום את מי שכבר משתתפים בה ולהביאם לדין.
חמישה חודשים אחרי ההשקה: עדיין אין נתונים למדידת התוכנית
לצד המנהלת קידם כ"ץ מהלך נוסף: העברת משימות אכיפה ופינוי מצה"ל למג"ב, ובהמשך הרחבת אחריות מחוז ש"י במשטרה. השינוי בפינוי המאחזים תוכנן להתחיל לאחר יום הכיפורים, אולם המהלך עדיין לא יושם במלואו בשטח וגם הוא מתמודד עם קשיים.
העברת המשימות מחייבת כוח אדם, תקציבים והסדרת חלוקת האחריות והפיקוד. מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצ'י, כבר דרש משאבים והכפפת מג"ב איו"ש למחוז. גם מג"ב נושא במשימות ביטחוניות רבות, והעברת העומס מצה"ל אינה מעלימה אותו.
אחד עשר חודשים חלפו בין מינוי הפרויקטור לאישור התוכנית הממשלתית. חמישה חודשים נוספים חלפו מאז, ומשרד הביטחון עדיין מתאר בתגובתו הקמת תשתיות ומערכי עבודה, בלי להציג נתונים על תוצאותיהם.
זיני הפך את עמדתו בנושא המעצרים המנהליים
על רקע האירוע בג׳אלוד נחשף אתמול כי ראש השב"כ דוד זיני דרש בקבינט גינוי והוקעה ברורים מצד ההנהגה, והזהיר כי ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להחזיר את המעצרים המנהליים נגד יהודים. זיני הבהיר כי אם לא יצליח לבלום את האלימות באמצעים אחרים, ידרוש להשיב את הכלי שכ"ץ החליט להפסיק את השימוש בו.
לדברים יש משקל מיוחד דווקא משום שהם מגיעים מזיני, שספג ביקורת על יחסו לאלימות יהודית, ובעצמו בלם עד כה את החזרת המעצרים המנהליים מתוך העדפה לאמצעים חלופיים. האזהרה שלו מצטרפת לדרישה שמעלים כבר חודשים מפקדים בפיקוד המרכז, בראשות האלוף אבי בלוט, להחזיר את הכלי.
התמונה שמתקבלת היא שאחרי 16 חודשים, המהלך של כ"ץ לא הציג תוצאות שאפשר להצביע עליהן. משרד הביטחון לא מסר נתונים על נערים שחזרו למסגרות או על ירידה באלימות, והפורעים ממשיכים לתקוף. המצב הגיע לנקודה שבה גם ראש השב"כ, שבלם עד כה את החזרת המעצרים המנהליים, מזהיר שידרוש להשיב אותם.
ממשרד הביטחון נמסר: "המנהלת הלאומית במשרד הביטחון, בראשות אל״מ (מיל׳) אביחי תנעמי, פועלת למימוש החלטת הממשלה 4087 מיום 3 במאי 2026. במסגרת ההחלטה הוקצו למשרדי הממשלה השותפים כ-40 מיליון ש״ח בשנה למשך שלוש שנים.
בחודשים האחרונים מקדמת המנהלת, יחד עם כלל הגורמים השותפים, הקמת תשתיות חינוכיות, טיפוליות ואכיפתיות וכן מערכי עבודה ברשויות המקומיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו