המתנה שלפני הקלפי: כך הפכו החגים לזירת הקמפיין החרדי

מי שחיפש בימי החג האחרונים חבר כנסת חרדי בביתו התאכזב. הוא היה בחצר של אדמו"ר, בשמחת בית השואבה או בהקפות שניות בישיבה ענקית, ולא פעם בכמה מקומות באותו ערב.

החג ומערכת בחירות שנכנסה להילוך גבוה יצרו הזדמנות נדירה: קהל שלם, חוגג ופנוי, שאפשר להיראות מולו.

ישראל כהן, פרשן חרדי בכיר המחובר לבתי הרבנים ומעורה היטב במסדרונות הפוליטיקה המגזרית, מסביר למה כל זה חשוב כל כך. "בזמן בחירות הפוליטיקאים רוצים להיראות ולהפגין נוכחות", הוא אומר.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

כהן מוסיף כי "האדמו"רים וראשי הישיבות הם בסיס התמיכה, ומצד שני יש את הציבור עצמו. זה חיבור לשטח פעמיים: לרבנים ולגדולי ישראל, ולעם, לבחורי הישיבות, לאברכים, לאנשים שעובדים. אתה גם רואה מי הפוליטיקאי הפופולרי יותר באותה תקופה. זה מדד הרייטינג".

"מי שבלט מאוד הוא יעקב אשר", אמר כהן והוסיף: "היושב ראש החדש של יהדות התורה, שנראה בעשרות אירועים מכל הגוונים והעדות. הוא הגיע מבתי כנסת מודרניים עם הלל מוזיקלי ועד החסידויות הגדולות.

"בחול המועד עלה לרגל לגדולי דגל התורה, הרב לנדו והרב הירש, ויחד עם מועמדי יהדות התורה נכנס גם לביתו של הרב דן סגל, שעד היום לא קיבל חברי כנסת. לפי ההערכות נכח אשר בכחמישים אירועים גדולים, בהם עשרות אלפי משתתפים.

"אבל הוא לא לבד. איתמר בן גביר נראה במערת המכפלה, בירושלים ובהלל מוזיקלי עם הרב שמואל אליהו, ובהקפות שניות הגיע לשדרות ולכפר חב"ד. בצלאל סמוטריץ' נראה בשדרות ובלוד, באירוע גדול עם ראש העיר. אבי מעוז קיים את אירוע השיא שלו עם הרב טאו, הרב הפטרון של מפלגתו, בהקפות שניות בהר המור".

אבל מה שונה בתקופת בחירות? "כולם עוקבים, כולם בודקים: את מי הושיבו במקום מכובד יותר, מי קיבל לחיצת יד חמימה יותר מהאדמו"ר. זו אנרגיה אחרת. כל השנה הם מגיעים, אבל זה מין 'וי' כזה. עכשיו זה לקבל פידבק ולהרגיש את הקהל, והקהל מרגיש אותך. הם תופסים חבר כנסת בצד ואומרים לו: 'תשמע, אני מאוכזב'. זה טוב שאנשים מוציאים את מה שעל ליבם".

לדברי כהן, גולדקנופף ופורוש עושים את הסבב הזה כל השנה, אבל עכשיו "אין חצר ואין ישיבה שמוותרים עליה. בשנה רגילה הם הולכים לחצרות העיקריות ולישיבות הגדולות. כעת לא מדלגים על אף אחד".

הוא מצביע על ביקור שלו עצמו עם ילדו ארי, בבית הרב לנדו: "הגיע ראש עיריית ירושלים משה ליאון, אחרי עשר דקות חברי מועצת העיר בני ברק בראשות מנחם שפירא, ואחרי עוד חמש דקות שמוליק גרינברג מבית שמש. תוך חצי שעה הגיעו הקודקודים. זה קורה גם בשנה רגילה, אבל אז הולכים לרב אחד או שניים. עכשיו עוברים על כל חברי המועצה".

גם בש"ס יש חשבון מדוקדק אומר ישראל כהן. "אריה דרעי פתח את הסבב אצל הרב יצחק יוסף, המנהיג הרוחני החדש של המפלגה גם אם אינו נושא רשמית בתואר, וסיים אצל אחיו, הרב דוד יוסף, ובדרך עבר על חברי מועצת חכמי התורה".

את חברי הכנסת של ש"ס "ראו פחות", אומר כהן. "והתקשורת חשובה. כשהביקור שלך מופיע ברשתות ואצל הצייצנים, יש לזה אפקט כפול ומכופל. אתה גם היית וגם ראו אותך".

לדברי כהן, לחג יש גם יתרון נוסף למפלגות: הרגיעה. "בחודש האחרון המעצרים נרגעו, ואיתם גם הכעס על חברי הכנסת. אנשים מוכנים יותר לקבל, ואז פתאום שואלים: 'רגע, אם לא הם, איזו אלטרנטיבה יש לנו?'".

בה בעת, הרבנים העבירו מסר ברור. בסוכה של ויז'ניץ הכריזו להצביע ג', המסרים האלה מחלחלים, הוא מסביר, כי בחג אין כמעט חדשות. "בימים כתיקונם חדשה עוברת אחרי חצי שעה. בחג כל החדשות מתרכזות בשמחות בית השואבה ובחצרות הרבנים, וכולם עוקבים. אחרי כמה שעות דנים בזה בשולחן החג ובשולחן שבת".

ובסוכה שליד בית הכנסת, שם מתכנסים לשיחות לפני התפילה ואחריה, הדיונים נמשכים. "קוראים לזה 'קיפקעס'. בחול המועד זה הופך למשמעותי יותר, כי אנשים לא עובדים ויש להם זמן. הם מנתחים את המידע, ומבינים שבסוף דברי הרבנים על להצביע למען המפלגות מתיישבים על הלב".