"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פחד ממעליות וסיוטים: החרדות של שורדי השבי

שלוש שנים לשבעה באוקטובר, שיר סגל, שאמה חזרה מהשבי, ואורית מרק אטינגר, שאיבדה במלחמה את אחיה ובן דודה, חשפו בפודקאסט "בואי נפתח את זה" את מה שמתרחש הרחק מעין המצלמות • "חושבים שהם הפכו לסלבס, אבל אף אחד לא יודע מה הם עוברים ביום יום", שיתפה סגל • מרק אטינגר התריעה מפני הפוליטיזציה של ימי הזיכרון: "איך זה הפך לכלי ניגוח?"

| עודכן:
0השמעה
ויטקוף וקושנר בפגישה עם שורדי השבי , מטה משפחות החטופים
פחד ממעליות וסיוטים: החרדות של שורדי השבי | צילום: מטה משפחות החטופים

שלוש שנים חלפו מאז השבת השחורה של 7 באוקטובר, אך עבור משפחות החטופים שחזרו ואלו ששכלו את יקיריהם, הטראומה חיה ונושמת בכל יום מחדש. בפרק מיוחד של הפודקאסט "בואי נפתח את זה" מבית All in בשיתוף הרבעון הרביעי, שיר סגל ואורית מרק אטינגר ניפצו את אשליית "החזרה לשגרה" והציגו תמונה כואבת של מציאות יומיומית מורכבת.

"חושבים שהפכנו לסלבס": המציאות הנסתרת של שורדי השבי

"יש עכשיו הרבה דיבור על זה שהחטופים נראים מהצד כאילו הכל חזר לשגרה", אמרה סגל, שאימה אביבה חזרה משבי חמאס. שיר התייחסה לביקורת שנשמעת לעיתים כלפי הפרופיל התקשורתי של החטופים ששבו: "אני לא מעט פעמים שומעת שהם כאילו הפכו לסלבס ומנצלים את זה קצת. זו הזדמנות להגיד שאף אחד, לפחות לא ממי שצופה מהצד, לא יודע מה החטופים שחזרו עוברים ביום יום". סגל הדגישה כי בניגוד לזוהר התקשורתי שניסו להדביק להם, החטופים מתמודדים עם סיוטים בלילות וזקוקים לשיקום ארוך ולפרטיות.

שיר ואימה שורדת השבי אביבה סגל. ארכיון. " אף אחד לא יודע מה החטופים שחזרו עוברים ביום יום" | צילום: גדעון מרקוביץ

לדהריה, השבי לא רק הותיר צלקות חדשות, אלא יצר מציאות פסיכולוגית מעוותת שבה הניצולים מאשימים את עצמם. סגל חשפה את רגשות האשמה של אימה, לפיהם היא אשמה במה שקרה למשפחה, בגלל שבחרה את מרכז חייהם בעוטף עזה: "אחד הדברים שהיא הכי מתמודדת איתם עכשיו זה האשמה... איזו אשמה זו על זה שהם בחרו בסוף לגור בכפר עזה. (המחשבה של אמא) היא שבסוף עברנו את השבעה באוקטובר בגלל שהם בחרו לגור שם, בגלל שמחבלים רצחו".

השהות במנהרות חמאס העצימה פחדים וחרדות, עד כדי כך שפעולות פשוטות הופכות למאבק. "כשאנחנו נכנסות למעלית היא אין אותה, ממש קשה להם מקומות סגורים", הוסיפה סגל, "בסוף היא הייתה במנהרה חשוכה". אביבה שוחררה מהשבי בעסקת החטופים הראשונה, בסוף נובמבר 2023.

הקרע שמטלטל את המשפחות השכולות: "איך האסון שלנו הפך לכלי ניגוח פוליטי?"

אורית מרק אטינגר, שמשפחתה מציינת את נפילת יקיריה - אביה מיכאל, אחיה פדיה, ובן דודה אלחנן קלמנזון, הביעה כאב עמוק ותסכול על הפיצול בעם סביב ציון ימי הזיכרון לשבעה באוקטובר.

כזכור, אביה של אורית, מיכאל, נרצח בפיגוע ירי סמוך לעתניאל בשנת 2016. בן דודה, אלחנן קלמנזון, מצוות קלמנזון שהציל חיים רבים ב-7 באוקטובר, נפל בשבת השחורה. אחיה, פדיה, נפל בפעילות מבצעית ברצועת עזה כמה שבועות לאחר מכן. אטינגר מציינת את נפילת בני משפחתה בתאריך העברי, בעוד אחרים רבים מציינים את 7 באוקטובר, התאריך הלועזי, כיום האבל.

אורית מרק אטינגר. ארכיון. "איך האסון שלנו הפך לכלי ניגוח פוליטי?" | צילום: יהושע יוסף

"איך לעזאזל זה הגיוני שאירוע כזה... הפך להיות דבר כזה שמשתמשים בו", היא תהתה, והשוותה את המצב ליחס הציבורי לזיכרון השואה, שמקובל כקונצנזוס לאומי שאין עליו עוררין ומטרתו לימוד משותף.

במקום איחוד לאומי, השבעה באוקטובר וימי הזיכרון סביבו הפכו לדבריה ל"כלי ניגוח פוליטי", מציאות שמקשה עוד יותר על משפחות השכול והחטופים למצוא נחמה: "איבדנו חברים. הם נפלו כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן. אז לנו יש את האחריות לחיות כאן בטוב אחד עם השני, שכל אחד יבין שיש לו אחריות על השיח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר