"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בבית הנשיא: יוזמת "תו מילואים" למען המשרתים יוצאת לדרך

נציגים מעשרות חברות מובילות וגופים בולטים במשק מתכנסים בבית הנשיא בירושלים • המטרה: למצוא דרכים יצירתיות שיקלו על משרתי המילואים ועל החברות שמעסיקות אותם • ״נדרש שינוי מדיניות כדי שאף מילואימניק לא יצטרך לבחור בין השירות למדינה לבין הקריירה שלו״

| עודכן:
0השמעה
אירוע תו מילואים עם בכירי המשק בבית הנשיא בירושלים , אורן בן חקון
אירוע תו מילואים עם בכירי המשק בבית הנשיא בירושלים | צילום: אורן בן חקון

נשיא המדינה יצחק הרצוג, מארח אחר הצהריים (ראשון) את אירוע ״תו מילואים״, שעוסק באחריות המשותפת של המדינה ושל המעסיקים לשמירה על הביטחון התעסוקתי של משרתי המילואים ושל בני משפחותיהם.

במוקד האירוע, שמתקיים בהשתתפות בכירי המשק הישראלי, ניצבת ההבנה כי חוסנם של המעסיקים הוא תנאי הכרחי לקיומו של מערך מילואים חזק ומתפקד לאורך זמן, וכי נדרשת שותפות ממשלתית שתאפשר להם להמשיך ולשאת באחריות הלאומית הזו.

פאנל ״תו מילואים״ בבית הנשיא בהנחיית יסמין לוקץ׳//צילום: דותן גואטה, מקליט: גדעון ארנולד

האירוע מתקיים כאמור במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, משקיעת הון הסיכון, היזמת החברתית ומייסדת ״תו מילואים״ יסמין לוקץ׳, מנכ״ליות, מנכ״לים, בכירים מהמגזר העסקי ומובילי ארגוני המילואים. מטרתו: להוקיר את פועלם של המעסיקים ושל משרתי המילואים, להציף את האתגרים משני צדי מערכת היחסים התעסוקתית ולחזק את השותפות בין המגזר העסקי, ארגוני המילואים והמדינה.

הרצוג עם יסמין לוקץ' במהלך האירוע | צילום: אורן בן חקון

אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסק המפגש נוגע לנושאי ההיעדרויות הממושכות של משרתי המילואים ממקומות העבודה, לגיוס המחליפים ולפגיעה ברציפות העסקית - אשר מחייבים כולם מעבר ממענה נקודתי למדיניות ארוכת טווח, כזו שתצליח להעניק למעסיקים את הכלים להמשיך לגייס, לשמר ולקדם משרתי מילואים ותבטיח שהשירות לא יהפוך לחסם בפני קבלה לעבודה, קידום מקצועי והתפתחות בקריירה - מקרים אותם ראינו, לצערנו, לא פעם במהלך שלוש השנים האחרונות.

כחלק מהקריאה למעורבות ממשלתית ארוכת טווח, מוצגים גם צעדים שמטרתם להכיר במעסיקים כחלק מהתשתית הלאומית התומכת במערך המילואים. בין שלל הפתרונות, הועלו פתרונות בדמות תמריצים כלכליים, הטבות מס ומענקים לצד העדפה במכרזים ובהתקשרויות ממשלתיות, מסלולי הכשרה וחזרה לתעסוקה והתאמת מנגנוני הסיוע למציאות התעסוקתית המשתנה.

״שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר המילואימניקים הם אלה שנושאים בפועל את ביטחון המדינה על כתפיהם, והמעסיקים הם אלה שמאפשרים להם להמשיך לעשות זאת בלי לאבד את מקום העבודה ואת העתיד המקצועי שלהם״, ציינה לוקץ׳. ״כל עוד אין שוויון בנטל, המדינה חייבת להכיר בכך שהאחריות למערך המילואים לא מסתיימת בלוחם שבקצה. ׳תו מילואים׳ נולד כדי להפוך את התמיכה במשרתים ובמשפחותיהם לסטנדרט בשוק העבודה, אבל עכשיו נדרש גם שינוי מדיניות שייתן למעסיקים את הכלים להמשיך להעסיק, לקדם ולפתח את מי שנקראים שוב ושוב לשירות, כדי שאף מילואימניק לא יצטרך לבחור בין השירות למדינה לבין הקריירה שלו״.

בהמשך ישיר לכך, מתקיים פאנל שדן באתגרים הניצבים בפני משרתי המילואים, בני ובנות משפחותיהם והמעסיקים, ובצעדים הנדרשים לחיזוק החוסן התעסוקתי. לצד מנחת הפאנל לוקץ׳ לוקחים בו חלק מנכ״ל קבוצת פוקס הראל ויזל; מנכ״ל בזק ניר דוד; מנכ״ל משותף במור השקעות אלי לוי; מנכ״ל קרן Lyra, ממקימי ״תו מילואים״ ורס״ן במילואים ישי אנקרי; וכן סמנכ״לית המכירות והמצוינות העסקית ב-ManpowerGroup ישראל דיקלה ורד, שבנוסף לתפקידה גם מכירה את האתגרים מהבית, שכן בעלה משרת במילואים.

״מה שמשותף למנכ״לים ולמנכ״ליות בפרויקט הוא שכולם מצטנעים ואומרים: ׳זה ברור לנו מאליו, לא עשינו משהו מיוחד׳״, פתחה לוקץ׳, ״אבל זה לא טריוויאלי ולא מובן מאליו. כל כסף שנכנס לשם (לפרויקט שמסייע לאנשי המילואים) הוא כסף שתעדפתם על פני משהו אחר - אז כל הכבוד ותודה״.

״אצלי מילואימניק שווה יותר״, השיב ויזל. ״מילואימניק שחוזר, אני אומר לו: ׳לך עוד כמה שעות הביתה ואל תחתים בשעון הנוכחות׳. מבחינתי צריך לתת להם יותר, ולהוקיע מנכ״לים וארגונים שמפטרים ולא מתעדפים מילואימניקים. תחשבו באילו אתגרים הם נמצאים. אנחנו צריכים לתת להם הרבה יותר מכל עובד רגיל״.

ניר דוד סיפר כי בשלב מסוים יותר מ־10% מעובדי בזק שירתו במילואים. ״אלה העובדים הטובים בתוך הארגון, כאלה שמתנדבים ונותנים יותר״, אמר. לדבריו, עם חזרתם לעבודה נוצר אתגר חדש: ״איך מחזירים אותם בצורה נכונה לתוך החברה? חטיבת משאבי האנוש שלנו בנתה חמ״ל להחזרת המילואימניקים, עם סדנאות ריטריט לעובדים ולבני ובנות הזוג, הכשרה של מנהלים וליווי של המשפחות. זה המינימום שחברה צריכה לעשות כדי להחזיר לאנשים האלה על מה שהם עושים עבורנו״.

דיקלה ורד, סמנכ״לית ואשת מילואימניק בעצמה, התייחסה למחיר שמשלמות המשפחות בבית. ״הקריירה משמעותית כדי להיות עוגן עבור בן הזוג שלי שנלחם. להיות חזקה זה לשמור על איזון מול הבית, להחזיק את החרדות שלי ושל הילדים״, אמרה. ״אני בשבועיים האחרונים לבד, מתעוררת בארבע בבוקר ומגיעה לדיון הנהלה לפני שהם יוצאים למסגרות. המחיר הגבוה של השחיקה הוא המחיר השקט שפוגע בפריון שלנו״.

יסמין לוקץ' לצד יצחק ומיכל הרצוג באירוע בבית הנשיא | צילום: אורן בן חקון

לדבריה, נשים רבות שמחזיקות בתפקידי מפתח נדרשות להתמודד עם הקושי הזה ללא מעטפת מספקת. ״אנחנו רוצים לצמצם את הפערים ולא לשמר אותם, אבל בהיעדר תמיכה ומנגנון מערכתי מובנה - זה מורכב מאוד״.

לסיכום שאלה לוקץ׳: ״ביחד הקמנו את ׳תו מילואים׳, אבל מה עוד צריך לקרות בשנים הקרובות כדי שנוכל לנהל את הכול יחד?״. משתתפי הפאנל ציינו כי כל עוד משרתי מילואים נדרשים לסבבים של כ-100 ימים בהתראה קצרה, נדרשת מעורבות עמוקה יותר גם מצד המעסיקים.

״הרשימה ארוכה״, השיבה ורד. ״כשלוקחים פרק זמן של 100 ימים, יש חוסר הלימה בין המסגרות החינוכיות לבין ימי העבודה במשק. אנחנו נקרעות בהיבט הזה״. לדבריה, ראוי שבארגונים ימונה גורם ייעודי למשרתי המילואים: ״כמו שיש ממונה על הטרדה מינית, אני חושבת שראוי שיהיה ממונה על אנשי מילואים. מישהו שישאל את העובד מה שלומו הבוקר ואיך היה לעבור את החג לבד. כשרואים את העובדים - התפוקה גדלה״.

הפאנל שעסק באתגרים הניצבים בפני משרתי המילואים | צילום: אורן בן חקון

בסיום הפאנל הסכימו המשתתפים כי לצד המענים מצד המעסיקים, על המדינה לפעול להרחבת השוויון בנטל כדי להפחית את העומס המתמשך על משרתי המילואים ועל משפחותיהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר