"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היוזמה שמחברת את הקצוות בחברה הישראלית: "הקיטוב הוא איום לאומי קיומי"

שלוש שנים ל-7 באוקטובר וכשלושה שבועות לבחירות, שורדי שבי ומשפחות השכולות מקימים את יוזמת "הַמַּכֲנֶה" - מהלך חברתי נרחב לצמצום השסע בחברה • המטרה: הקמת תשתית לאומית ללכידות ב-100 הימים הראשונים של הממשלה הבאה ויצירת מיליוני מפגשים בין-מגזריים

0השמעה
יוזמת "הַמַּכֲנֶה" לצמצום השסע בחברה הישראלית ,  סנאפ - המרכז החברתי לצילום
יוזמת "הַמַּכֲנֶה" לצמצום השסע בחברה הישראלית | צילום: סנאפ - המרכז החברתי לצילום

כשלושה שבועות בלבד לפני הליכה לקלפיות, ובסמוך לציון שלוש שנים לאסון השבעה באוקטובר, מגיעה קריאה יוצאת דופן ממי שנשאו על גבם את המחיר הכבד ביותר של המלחמה והטרור. משפחות שכולות, שורדי שבי, בני משפחותיהם ופצועי צה"ל מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית בישראל מודיעים היום (ראשון) על הקמת "הַמַּכֲנֶה" - יוזמה לאומית רחבה לחיזוק הלכידות וצמצום הקיטוב בחברה הישראלית.

המהלך נולד מתוך מפגש בין ישראלים בעלי תפיסות עולם שונות בתכלית, שגילו מתוך השכול, הפציעה והשבי כי ניתן להסתכל אחרת על המחלוקת: לא להסכים - ועדיין לפעול יחד. בין המקימים ניתן למצוא את מירב ברגר (אמה של שורדת השבי אגם ברגר), שיר סיגל (בתם של קית' ואביבה סיגל), מירב לשם גונן (אמה של שורדת השבי רומי גונן), חן אביגדורי, שורד השבי אבינתן אור, נועם עידן בן עזרא, לוחם צה"ל ארי שפיץ, צבי זוסמן, הודא דקסא, גדעון בוגלה, גניה ושי צוהר, משה שפירא ואחרים.

היוזמים מזהירים כי השסע הפנימי אינו עוד ויכוח פוליטי בלבד, אלא סכנה ברורה לביטחון המדינה. הערכת המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2026 מחזקת עמדה זו: 55% מהישראלים מצביעים על הקיטוב כאיום המסוכן ביותר על ישראל - שיעור גבוה בהרבה מהמצביעים על האיום הגרעיני האיראני (23%) או הסכסוך הישראלי-פלסטיני (18%).

הפגנות בירושלים: "הממשלה משסעת" | צילום: אי.אף.פי

הדרישה מהממשלה והיעד: "עשרה מיליון חיבורים"

במרכז הפעילות של "הַמַּכֲנֶה" עומדת דרישה חד-משמעית מראשי המפלגות ומהממשלה שתקום לאחר הבחירות: להקים בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה תשתית לאומית קבועה ללכידות חברתית שתפעל למיפוי שורשי הקיטוב ותגבש אסטרטגיה רב-שנתית בשיתוף מערכת החינוך, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית.

במקביל לדרישה הממשלתית, חברי היוזמה מציבים יעד שאפתני גם לציבור הרחב: עשרה מיליון חיבורים חדשים - חיבור אחד לכל ישראלי. המהלך כבר יצא לדרך ברשתות החברתיות תחת התיוג #עוד_1_למכנה, במסגרתו מעלים אזרחים סיפורים ותמונות על מפגשים ושיחות עם אנשים המגיעים ממחנות, מגזרים וקהילות שונות משלהם.

קרן סוקולוב, מנכ"לית "לחיות יחד" ומייסדת היוזמה, מדגישה: "השבעה באוקטובר הוכיח כמה כוח יש לנו כשאנחנו פועלים יחד, אבל אסור שנצטרך את האסון הבא כדי להיזכר בזה. הקיטוב הוא איום על היכולת שלנו להמשיך לחיות כאן כחברה אחת. עשרה מיליון חיבורים חדשים יכולים לשנות את הדרך שבה ישראלים רואים זה את זה".

ארי שפיץ, לוחם גבעתי שנפצע אנושות בעזה, הוסיף: "שילמנו מחיר כבד מאוד על המדינה הזאת, ועכשיו האחריות שלנו היא לשמור על החברה שחיה בה. אסור להגיע למצב שבו אנחנו מפסיקים לראות אחד את השני. לא צריך להסכים על הכול כדי להישאר חברה אחת".

חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו ושוחררו מהשבי, סיכם: "הורגלנו לדבר ב'אתם' במקום ב'אתה'. ככה זה כשרואים את מי שמולך כחלק מקבוצה ולא כאדם. אם יותר ישראלים יכירו באופן אישי מישהו שאינו מהמחנה שלהם וידברו איתו בפתיחות - יהיה הרבה יותר קשה לפלג בינינו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר