הילדים נפגעים ראשונים: המחיר הבריאותי של המלחמה נחשף
3 שנות לחימה משאירות חותם עמוק על הבריאות בישראל: לפי נתוני ״כללית״ הפניות של ילדים למיון פסיכיאטרי יותר מהוכפלו, מפוני הדרום עדיין מתמודדים עם שיעורי פוסט-טראומה חריגים ובצפון נרשמה החמרה במדדים מטבוליים • דווקא אירועי הלב והשבץ לא עלו

שלוש שנים אחרי אירועי 7 באוקטובר, המלחמה ממשיכה להשאיר חותם עמוק על בריאותם של מיליוני ישראלים. דוח רחב היקף שמפרסמת כללית, המבוסס על מעקב אחר כ-5 מיליון מבוטחים לאורך שנות הלחימה, מצביע על פגיעה מתמשכת בעיקר בבריאות הנפש, בקרב ילדים ובני נוער ובאוכלוסיות שפונו מבתיהן בדרום ובצפון.
אחד הנתונים החריגים ביותר נרשם בקרב ילדים ובני נוער: בשנה השלישית למלחמה זינק מספר הפניות למיון פסיכיאטרי ב-121.3% לעומת התקופה שקדמה למלחמה. בקרב מפוני הדרום, שיעור אבחנות הפוסט-טראומה נותר גבוה פי 6, ובמקביל נרשמה עלייה של 53.7% בשיעור הסובלים מלחץ דם לא מאוזן. בקרב מפוני הצפון נרשמה עלייה של כ-60% באבחון שומנים בדם וכולסטרול גבוה.
מנכ״ל כללית, פרופ׳ איתן וירטהיים, אמר כי הנתונים ממחישים כיצד ההשפעה הביטחונית מחלחלת לעומק החברה האזרחית. לדבריו, מדובר במפת דרכים לאתגרים שמערכת הבריאות והמדינה יידרשו להתמודד איתם בשנים הקרובות, שכן פגיעה כרונית שאינה מטופלת כיום עלולה להפוך למשבר בריאותי רחב בעתיד.
הילדים משלמים מחיר כבד
תחום בריאות הנפש הוא זה שחווה את הזעזוע החד והמתמשך ביותר. כבר בשנה הראשונה למלחמה נרשמה בכלל האוכלוסייה עלייה של 45.5% באבחנות חרדה חדשות, ושיעור אבחנות הפוסט-טראומה הכפיל את עצמו.
אלא שהנתונים החריפים ביותר נרשמו בקרב ילדים ובני נוער. בעוד שבקרב מבוגרים לא חל שינוי מהותי בפניות למיון פסיכיאטרי, אצל ילדים נרשמה עלייה של 78.3% בשנה השנייה למלחמה, שהעמיקה ל-121.3% בשנה השלישית. גם הפניות מרופאי ילדים לשירותי בריאות הנפש עלו ביותר מ-50%.
המצוקה קיבלה גם ביטוי גופני. בקרב ילדי מפוני הדרום נרשמה עלייה של 47.8% בניפוק תרופות לטיפול בהרטבת לילה. במקביל, ברחבי הארץ נרשמה עלייה של 25% בצריכת תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
ד״ר ירדן לוינסקי, מנהל מערך בריאות הנפש בכללית, אמר כי הנתונים מלמדים שהמצוקה אינה נשארת רק בתחום הנפשי, אלא מחלחלת גם לתפקוד היומיומי ולגוף. לדבריו, הזינוק בשימוש בתרופות להרטבת לילה בקרב ילדים מפונים הוא אחד הביטויים הבולטים לחרדה המתמשכת שהם נושאים עמם.
ד״ר דנה זינגר הראל ממרכז שניידר לרפואת ילדים הסבירה כי דווקא בפניות למיון הכללי נרשמה ירידה בתקופות הלחימה, בין היתר משום שילדים שהו יותר בבית ונחשפו פחות למחלות ויראליות ולתאונות. לצד זאת, לדבריה, הורים רבים גם חששו להגיע לבתי החולים.
הפסיכולוגית הארצית של כללית, סיגל אלון-סידליק, ציינה כי החברה הישראלית נכנסה למלחמה כשהיא כבר שחוקה מהשלכות מגפת הקורונה. לדבריה, הצטברות של שנים רצופות של מתח, בעיקר בקרב ילדים הנמצאים בשלבי התפתחות קריטיים, מחייבת מעקב וטיפול ארוך טווח.
פרופ׳ אמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, הזהיר כי אין מדובר באירוע חולף, אלא במשבר לאומי שמחייב תוספת משמעותית של פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים, כדי למנוע מהמצוקה להפוך למחלה כרונית.
הפינוי נגמר, הנזק נשאר
ההשפעה של המלחמה על המפונים לא נעצרה בתחום בריאות הנפש. בקרב תושבי הדרום והצפון שפונו מבתיהם ניכרת גם החמרה במדדי הבריאות הפיזיים ובאיזון מחלות כרוניות. אצל מפוני הדרום, שיעור הפוסט-טראומה שהיה גבוה פי 18 בשנה הראשונה למלחמה, נותר גבוה פי 6 גם בשנה השלישית. במקביל, שיעור הסובלים מלחץ דם לא מאוזן זינק ב-53.7%, לעומת עלייה של 2.5% בלבד בכלל האוכלוסייה.
בצפון נרשמה עלייה של כ-60% באבחון שומנים בדם וכולסטרול גבוה בקרב המפונים. במקביל, חלה ירידה של 7.5% בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם בקרב נשים מפונות. בדרום נרשמה גם עלייה של 104% בשימוש בתרופות לגמילה מעישון.
ד״ר אביטל מרגלית, מנהלת מינהלת גליל במחוז צפון של כללית, הסבירה כי החיים הממושכים במלונות הפינוי יצרו תנאים שהקשו על שמירה על אורח חיים בריא: ארוחות גדולות, אכילה רגשית, ירידה בפעילות הגופנית והיעדר שגרת עבודה. לדבריה, כל אלה פגעו באיזון המטבולי של חולים כרוניים.
עם זאת, לדבריה, הפגיעה הייתה מתונה מכפי שחששו בתחילה, בין היתר בזכות המעבר המהיר לרפואה מרחוק. השימוש בשיחות טלפון ובייעוץ דיגיטלי זינק ב-50% באזורי הפינוי וסייע לשמור על רצף טיפולי גם כשהגעה פיזית למרפאות הייתה מורכבת.
ד״ר אסי סיקורל, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה בדרום ורופא במרפאת ניר עוז, תיאר כיצד גם ביקורים שגרתיים אצל רופא המשפחה השתנו. לדבריו, פנייה בשל בעיה רפואית פשוטה מובילה לא פעם גם לשיחה על אובדן, טראומה והתמודדות עם המלחמה, בעוד שחלק מהמטופלים מזניחים בדיקות מנע וחיסונים בשל העומס הנפשי.
הלב נשאר יציב
לצד המצוקה המתמשכת, הדוח מצביע גם על חוסן משמעותי של מערכת הבריאות. בכלל האוכלוסייה לא נרשמה עלייה באירועי לב חריפים או בשבץ מוחי. נוסף על כך, חלה ירידה של כ-5% בפניות לחדרי המיון הכלליים ושל 10% באשפוזים הדחופים.
ד״ר לימור אילן-בושארי, מנהלת מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי העמק, הסבירה כי היציבות בתחלואת הלב נובעת בין היתר ממעקב יזום אחר חולים בסיכון ומתיעדוף נכון שלהם. באמצעות שירותי קרדיולוגיה וירטואליים המשיכו הצוותים לעקוב אחר חולי לב גם בתקופות של אזעקות ולחימה.
ד״ר אנדה עילם, מנהלת המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי קפלן, ציינה כי מתח נפשי אינו גורם ישיר לשבץ מוחי, אך שינויים בגורמי סיכון כמו סוכרת, כולסטרול ולחץ דם עלולים להצטבר לאורך זמן. לכן, לדבריה, יהיה צורך במעקב גם בשנים הקרובות.
ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית, ד״ר גיל לביא, אמר כי הדוח משקף מצד אחד עמידות משמעותית של הציבור ושל מערכת הבריאות, ומצד שני מוקדי פגיעה ברורים שמחייבים טיפול ממושך.
לדבריו, האתגר המרכזי של מערכת הבריאות בשנים הבאות יהיה לצמצם את הפערים שנוצרו, בעיקר בתחומי בריאות הנפש, בריאות הילדים והטיפול במפונים, כדי למנוע מהשלכות המלחמה להפוך לנטל בריאותי כרוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו