"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בזכותי היתה ההתנתקות - וזו לא היתה טעות"

חיים רמון מספר על המהלכים סביב היציאה מעזה - ועל הפספוס בקריירה: "זו הייתה הטעות הכי קשה שלי בחיי הפוליטיים" • צפו

0השמעה
שוטרים מפנים מפגינות במחאה נגד תוכנית ההתנתקות
שוטרים מפנים מפגינות במחאה נגד תוכנית ההתנתקות | צילום: רויטרס

בשיחה גלויה ונוקבת חזר השר לשעבר חיים רמון לאחד מהמהלכים הטעונים והשנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה הישראלית - תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה.

רמון, שרואה בעצמו ממשיך דרכו של דוד בן-גוריון, הבהיר כי התמיכה שלו בהתנתקות ובצעדים חד-צדדיים נבעה מתפיסת עומק שלפיה יש לסמן גבול להבטחת מדינה בעלת רוב יהודי מוצק ודמוקרטי.

ההצבעה על ההתנתקות, 2004

"לולא הצטרפתי לשרון - לא הייתה התנתקות"

כשנשאל על החלטתו להצטרף לממשלתו של אריאל שרון, דחה רמון בנחרצות את הטענות כי מדובר היה בטעות פוליטית או אידיאולוגית. "להפך, אני גאה בכך", הצהיר רמון בפודקאסט של יואל חשין. "בזכותי הייתה ההתנתקות, תרמתי לכך לא מעט. ברגע שאריק שרון תמך בהתנתקות, אם לא הייתי מצטרף אליו – היא לא הייתה קורית. הוא היה בעיניי ראש ממשלה מצוין, ואם לא היה קורה לו מה שקרה, אני מניח שהוא היה מגיע להפרדה אמיתית בינינו לבין הפלסטינים".

רמון הסביר כי התמיכה שלו בנסיגה חד-צדדית התגבשה עוד באמצע שנות ה-80, כאשר הבין כי ההמתנה להסכם קבע מול פרטנר פלסטיני עלולה לשעבד את גורלה של ישראל. "השינוי הדרמטי חל בי ב-1987, כשיצאתי בקריאה לצאת חד-צדדית מעזה. אמרתי שאני לא מוכן שאויביי יקבעו את גורלי. אם היינו מחכים להסכם – היינו נשארים בעזה עד היום".

הפספוס מול ברק והביקורת על חיסול אוסלו

רמון לא נמנע מלחשוף את תחושת ההחמצה הפוליטית הגדולה של חייו – הויתור על התמודדות מול אהוד ברק: "ברמה האישית, הטעות הכי גדולה שאני יכול להגיד זה שלא התמודדתי אחרי רצח רבין מול ברק. זו הייתה הטעות הכי קשה שלי בחיי הפוליטיים".

רמון מפנה אצבע מאשימה חריפה כלפי ברק בכל הנוגע לקריסת תהליך אוסלו והידרדרות המצב הביטחוני בשנות ה-2000. לטענתו, בעוד שיצחק רבין דגל בתהליך מדורג וזהיר, ברק כפה גישה הרסנית של "הכל או כלום" בוועידת קמפ דייוויד. רמון משחזר כי הזהיר את ברק בישיבות הממשלה מראש כי אין סיכוי להגיע להסדר כולל במכה אחת, אך אזהרותיו נותרו ללא מענה. ההכרזה של ברק לאחר מכן כי "אין פרטנר", כך לפי רמון, הייתה מכה אנושה ששירתה את הימין והביאה להתלקחות האינתיפאדה השנייה.

בנוסף, רואה רמון בברק את "החטא הקדמון" של תפיסת ההכלה מול חמאס, כאשר היה הראשון שאפשר את התבססות הארגון ברצועת עזה וניהול "סבבים" בלתי נגמרים מולו במקום להכריעו.

מחבלי חמאס ברצועת עזה | צילום: אי.פי

"הטעות לא הייתה בהתנתקות"

בתשובה למבקרים הטוענים כי ההתנתקות היא שהובילה לעליית חמאס, מציג רמון תפיסה שונה לחלוטין. לטענתו, הכשל לא היה בעצם היציאה מעזה והפסקת השליטה באוכלוסייה הפלסטינית, אלא במדיניות של השנים שלאחר מכן.

"הטעות לא הייתה היציאה, אלא מה שנעשה מאוחר יותר", טוען רמון ומפנה אצבע מאשימה גם כלפי בנימין נתניהו: "בא בן אדם שקוראים לו נתניהו ואמר 'אני מעדיף את החמאס על הרשות הפלסטינית'. העבירו להם כספים וחיזקו אותם מתוך תפיסה שמי שמחליש את הרשות מונע הקמת מדינה פלסטינית. זו הייתה הטעות הפאטלית, ולא הנסיגה עצמה".

בסיכום דבריו מזהיר רמון מפני שאננות וטוען כי הימנעות מהפרדה תוביל את ישראל בהכרח למציאות דו-לאומית. הוא מעריך כי הפלסטינים ישנו בעתיד הקרוב את האסטרטגיה שלהם וידרשו שוויון זכויות מלא במדינה אחת: "ההפתעה הבאה בדרך, והיא שהפלסטינים יגידו: 'One person, one vote. אנחנו לא רוצים מדינה, טוב לנו לחיות ביחד'. מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להחזיק מיליוני אנשים ללא זכויות הצבעה והעולם לא יאפשר זאת".

"קודם כול צריך להחליט מה אנחנו רוצים", מסכם רמון. "או שנשלוט על חמישה מיליון פלסטינים ונהיה מדינה דו-לאומית שלא תחזיק מעמד, או שנהיה מדינת יהודים על חלק מארץ ישראל ונטפל בבעיות הביטחון לאורך זמן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר