אין חפים מפשע בקרב בין נתניהו לרונן בר

חידות היגיון:

1. אם רונן בר התריע והתריע והתריע, למה הוא בעצם הופתע בבוקר 7 באוקטובר?

2. אם רונן בר ידע, פשוט ידע, שאסון גדול ממשמש ובא, מדוע לא החמיר פי מאה את דרגת הכוננות? למה לא נהג ברמז הכי קטן לאירוע המתהווה בבוקר 7 באוקטובר באופן הכי נוקב וחמור ומוגזם בתגובתו, אלא הסתפק בעוד שיחת הערכה ועוד שיחת הערכה ובשליחת צוות טקילה בלבד?

3. אם ביבי לא ידע כלום על כלום משום כיוון ומשום זווית, ואיש לא דיבר איתו ואיש לא אמר לו ואיש לא רמז לו דבר - מה בעצם הוא עושה כראש ממשלה? במה בעצם מתבטאת הבנתו הנשגבת בביטחון ובקריאה אסטרטגית של המציאות? הוא תלוי בהערכות של רונן בר ותו לא? אין לו שיקול דעת משל עצמו? כלום? שפוט של רונן בר וחליווה? זה ביבי? אז בשביל מה אני צריך את ביבי שיציל בחוכמתו את עם ישראל? נשים שם עציץ - אותו הדבר, לא?

4. אוקיי, התעוררת רק ב־6:29, ביבי. ומה עשית אז? צרחת על מפקד חיל האוויר שיזניק עשרים מסק"רים לגבול וירסס כל דבר שמתקרב לשם או יוצא משם? לא עשית את זה. המשכת לישון, הפעם בעמידה כבר. חיכית שהוא יפעל, והוא לא פעל. אז אפילו כשכבר התעוררת - לא הגבת, לא פעלת, לא הושעת. חיכית לאחרים שימלאו את תפקידם. אז, שוב, למה אני צריך אותך כמפקד העליון של ביטחון ישראל? נשים שם עציץ - אותו הדבר, לא?

5. הכלל די פשוט - כששניים מאשימים זה את זה באשמתו של האחר, שניהם אשמים. וגם רונן בר וגם ביבי אחראים, כושלים, אשמים, חוטאים, פסולים מכל זכות וחמלה והגנה.

6. כולנו אשמים באסון. כל המדינה המסוכסכת הזאת, שעסוקה מבוקר ועד ערב רק בצדק הקדוש של כל מחנה, ואיש לא רואה את דבשתו, אלא רק את קלונו של האחר. ומי שרוצה להוציא סרגל ולמדוד סנטימטרים של אחריות, אדרבא; ומי שרוצה להסיט את מבטו מהמראה ולראות רק מעבר לה, את האחר, גם אדרבא; ואם לא נתחיל להציץ גם במראה ונשאל את עצמנו (ונשיב בכנות) "מה הייתי יכול לעשות אחרת?" - אז נשוב, כל אחד, לשגות בדיוק אותה השגיאה, זו שהובילה את כולנו לזוועה, המשותפת לכולנו. כן, היא משותפת לכולנו. וגם התיקון יצטרך להיות כזה: משותף לכולנו.