רוכבים על הכביש: מי אשם בתאונות של רוכבי אופניים עם מכוניות?

שתי שבתות ברציפות הסתיימו באותו אופן טרגי: ב-19 בספטמבר נהרג איציק בראשי, במאי בחטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי "כאן”, בזמן שרכב על אופניו בכביש 44 סמוך למחלף נשרים; שבוע לאחר מכן נהרג טל גלבוע, טריאתלט בן 47, לאחר שרכב פגע בו בכביש 98 בדרום רמת הגולן.

אחרי תאונות כאלו חוזרת אותה שאלה: מה רוכבי אופניים עושים בכלל בכביש בין־עירוני?

התשובה הפשוטה היא שמותר להם להיות שם.

רכיבה ספורטיבית כוללת לעיתים עשרות ואף מאות קילומטרים, ורוכבי כביש לא יכולים לבצע אותה רק בשבילי האופניים העירוניים. כל עוד הכביש אינו מוגדר כדרך מהירה ואין איסור ספציפי על רכיבה בו, רוכבי אופניים רשאים להשתמש בדרך.

אבל העובדה שמותר להם להיות שם לא אומרת שהתשתית מגינה עליהם.

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בין 2015 ל-2024 נהרגו בישראל 122 רוכבי אופניים רגילים, ונפצעו קשה אלפים נוספים. בשנת 2024 לבדה נהרגו תשעה רוכבים ונפצעו קשה 551. הנתונים האלה אינם כוללים רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים.

נמרוד דובינסקי, מאמן ראשי ב-TACC, מועדון אופניים מתל אביב ורכז קורס מאמני אופניים במכון וינגייט, מספר על הדרכים בהן רוכבי האופניים מנסים לשמור על עצמם, כמו פנס בולט. נמרוד מוסיף שגם באימונים אותם הוא מעביר יש רכב ליווי שנמצא מאחורי הנהגים ובכך שומר עליהם.

הציפייה מהרוכבים להגן על עצמם אינה מפחיתה מאחריותם של נהגים בכביש. על פי החשד, הנהג שפגע בטל גלבוע היה תחת השפעת אלכוהול. האחריות בין הצדדים אינה סימטרית. נהג שמסיט את המבט מהכביש, עוקף קרוב מדי או נוהג במהירות מופרזת עלול להפוך טעות של מאיות לאירוע קטלני.

בראשי וגלבוע לא נסעו בדרך מהירה שאסורה לרכיבת אופניים. הם עסקו בספורט במקום שבו החוק מאפשר להם לעשות זאת.

במדינות אחרות מנסים להתמודד עם הסיכון גם באמצעות כללים: בבריטניה, למשל, קוד הדרך מנחה נהגים להשאיר לפחות 1.5 מטר בעת עקיפת רוכב במהירות של עד כ-48 קמ״ש, ולהשאיר מרחק גדול אף יותר במהירויות גבוהות. אם אין אפשרות לבצע עקיפה במרווח בטוח, ההנחיה היא להמתין מאחורי הרוכב.

עכשיו רק נותר לראות האם מישהו בישראל ירים את הכפפה ויוביל שינוי לשמירה על חייהם של הרוכבים.