"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר: 87% רואים בחברה החרדית פוטנציאל כלכלי משמעותי

74.7% מהמשיבים סבורים שהחברה החרדית היא כיום נטל כלכלי משמעותי, אך 87.4% מזהים בה פוטנציאל לתרומה משמעותית • 79.2% סבורים שניתן לשלב אותה בציבוריות הישראלית בלי שתוותר על אורח חייה

| עודכן:
0השמעה
המגזר משתנה במהירות. חרדים בבני ברק , יהושע יוסף
חרדים בבני ברק | צילום: יהושע יוסף

סקר שנערך בהזמנת המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בקרב הציבור הכללי בישראל בחן את היחס לחברה החרדית ואת מערכת היחסים בינה לבין החברה הישראלית. מהנתונים עולה כי לצד ביקורת על היבטים שונים בהתנהלות החברה החרדית, רוב המשיבים מזהים בה גם פוטנציאל כלכלי ורואים אפשרות לשילובה בחברה הישראלית תוך שמירה על אורח חייה.

קרוב למחצית מהנשאלים, 48.8%, סבורים כי הגידול הדמוגרפי של המגזר החרדי ישפיע לטובה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, לעומת 36.2% שחולקים על כך. בכל הנוגע להשפעה הכלכלית, התמונה הפוכה: 63.9% סבורים שהגידול ישפיע לרעה, לעומת 20.3% שסבורים כי ישפיע לטובה.

הטירוף במאה שערים: אלפי חרדים בתור למעטפת הכסף (ארכיון)

74.7% מהנשאלים סבורים שהחברה החרדית היא כיום נטל כלכלי משמעותי על מדינת ישראל, אך 87.4% סבורים כי יש בה פוטנציאל לתרומה כלכלית משמעותית למדינה. 53.4% סבורים כי יש בתרומתה של החברה החרדית למדינה מעבר לשיקולים של כלכלה וביטחון. בנוסף, 79.2% מהמשיבים סבורים ששילוב החברה החרדית בציבוריות הישראלית, באופן שלא יחייב אותה לוותר על אורח חייה, הוא משימה אפשרית.

94.9% מהמשיבים מזהים מתח בין החברה החרדית לחברה הישראלית בכללותה, ו-91.6% רואים חשיבות רבה בצמצום המתח הזה. האחריות למתח מתחלקת, לפי המשיבים, בין כמה גורמים: 61.6% ציינו את התנהלות המפלגות החרדיות כאחד הגורמים, 47.5% את התנהלות התקשורת הישראלית, 30.9% את בית המשפט העליון ו-32.2% את היועצת המשפטית לממשלה.

סוגיית הגיוס, שנמצאת במרכז השיח הציבורי והפוליטי, אינה נתפסת על ידי רוב מוחלט מהמשיבים כסוגיה המרכזית ביחסים בין הציבור החרדי לחברה הישראלית. 54.9% מנו את אי-ההשתתפות בנטל הביטחוני במקום הראשון או השני בין הסוגיות שמטרידות אותם. מנגד, 58.4% סבורים ששמירה על עולם התורה ולימוד תורה בהיקף משמעותי הם אינטרס של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

בכל הנוגע לפתרון סוגיית הגיוס, 21.9% בלבד סבורים שהמצב הקיים, הכולל היעדר חוק ואכיפה באמצעות סנקציות כלכליות ומעצרים, הוא הפתרון הנכון. 15.1% תומכים במתן פטור למחצית מהשנתון על בסיס "תורתו אומנותו" וגיוס של היתר, ו-13.8% תומכים בפטור לבני ישיבות בגילי 18 עד 22 לצד יעדי שירות. 49.3% תומכים בהכרה ובתקצוב של לומדי תורה לפי קריטריונים כמותיים ואיכותיים.

גם בשאלה מי מחזיק במפתח לפתרון קיימת חלוקה בין המשיבים: 22.8% סבורים שהמפתח נמצא בידי צה"ל, 17.2% מאמינים שהממשלה יכולה להביא לפתרון, 13.4% מטילים את האחריות על ההנהגה החרדית ו-9.5% סבורים שהמפתח נמצא בידי בית המשפט העליון.

גם בשאלה מה צריך להשתנות קיימת מחלוקת. 28.5% מצביעים על התנהלות ההנהגה החרדית, 23.1% על אופן ניהול המחלוקת בידי המערכת הפוליטית, 13.4% על הסיקור התקשורתי ו-12.6% על בג"ץ והייעוץ המשפטי.

שאלה נוספת עסקה באופן שבו על צה"ל להתמודד עם גיוס של עשרות אלפי חרדים שידרשו התאמות באורח חייהם. 37.2% מהמשיבים מוכנים שהצבא ישלם את "המחיר המלא" של התאמות אלה, 47.6% סבורים שיש למצוא פשרה בכל נושא ו-15.3% סבורים שהצבא צריך להישאר ליברלי בכל מחיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר