סקר: 87% רואים בחברה החרדית פוטנציאל כלכלי משמעותי

74.7% מהמשיבים סבורים שהחברה החרדית היא כיום נטל כלכלי משמעותי, אך 87.4% מזהים בה פוטנציאל לתרומה משמעותית • 79.2% סבורים שניתן לשלב אותה בציבוריות הישראלית בלי שתוותר על אורח חייה

חרדים בבני ברק | צילום: יהושע יוסף

סקר שנערך בהזמנת המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בקרב הציבור הכללי בישראל בחן את היחס לחברה החרדית ואת מערכת היחסים בינה לבין החברה הישראלית. מהנתונים עולה כי לצד ביקורת על היבטים שונים בהתנהלות החברה החרדית, רוב המשיבים מזהים בה גם פוטנציאל כלכלי ורואים אפשרות לשילובה בחברה הישראלית תוך שמירה על אורח חייה.

קרוב למחצית מהנשאלים, 48.8%, סבורים כי הגידול הדמוגרפי של המגזר החרדי ישפיע לטובה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, לעומת 36.2% שחולקים על כך. בכל הנוגע להשפעה הכלכלית, התמונה הפוכה: 63.9% סבורים שהגידול ישפיע לרעה, לעומת 20.3% שסבורים כי ישפיע לטובה.

74.7% מהנשאלים סבורים שהחברה החרדית היא כיום נטל כלכלי משמעותי על מדינת ישראל, אך 87.4% סבורים כי יש בה פוטנציאל לתרומה כלכלית משמעותית למדינה. 53.4% סבורים כי יש בתרומתה של החברה החרדית למדינה מעבר לשיקולים של כלכלה וביטחון. בנוסף, 79.2% מהמשיבים סבורים ששילוב החברה החרדית בציבוריות הישראלית, באופן שלא יחייב אותה לוותר על אורח חייה, הוא משימה אפשרית.

94.9% מהמשיבים מזהים מתח בין החברה החרדית לחברה הישראלית בכללותה, ו-91.6% רואים חשיבות רבה בצמצום המתח הזה. האחריות למתח מתחלקת, לפי המשיבים, בין כמה גורמים: 61.6% ציינו את התנהלות המפלגות החרדיות כאחד הגורמים, 47.5% את התנהלות התקשורת הישראלית, 30.9% את בית המשפט העליון ו-32.2% את היועצת המשפטית לממשלה.

סוגיית הגיוס, שנמצאת במרכז השיח הציבורי והפוליטי, אינה נתפסת על ידי רוב מוחלט מהמשיבים כסוגיה המרכזית ביחסים בין הציבור החרדי לחברה הישראלית. 54.9% מנו את אי-ההשתתפות בנטל הביטחוני במקום הראשון או השני בין הסוגיות שמטרידות אותם. מנגד, 58.4% סבורים ששמירה על עולם התורה ולימוד תורה בהיקף משמעותי הם אינטרס של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

 

בכל הנוגע לפתרון סוגיית הגיוס, 21.9% בלבד סבורים שהמצב הקיים, הכולל היעדר חוק ואכיפה באמצעות סנקציות כלכליות ומעצרים, הוא הפתרון הנכון. 15.1% תומכים במתן פטור למחצית מהשנתון על בסיס "תורתו אומנותו" וגיוס של היתר, ו-13.8% תומכים בפטור לבני ישיבות בגילי 18 עד 22 לצד יעדי שירות. 49.3% תומכים בהכרה ובתקצוב של לומדי תורה לפי קריטריונים כמותיים ואיכותיים.

גם בשאלה מי מחזיק במפתח לפתרון קיימת חלוקה בין המשיבים: 22.8% סבורים שהמפתח נמצא בידי צה"ל, 17.2% מאמינים שהממשלה יכולה להביא לפתרון, 13.4% מטילים את האחריות על ההנהגה החרדית ו-9.5% סבורים שהמפתח נמצא בידי בית המשפט העליון.

גם בשאלה מה צריך להשתנות קיימת מחלוקת. 28.5% מצביעים על התנהלות ההנהגה החרדית, 23.1% על אופן ניהול המחלוקת בידי המערכת הפוליטית, 13.4% על הסיקור התקשורתי ו-12.6% על בג"ץ והייעוץ המשפטי.

שאלה נוספת עסקה באופן שבו על צה"ל להתמודד עם גיוס של עשרות אלפי חרדים שידרשו התאמות באורח חייהם. 37.2% מהמשיבים מוכנים שהצבא ישלם את "המחיר המלא" של התאמות אלה, 47.6% סבורים שיש למצוא פשרה בכל נושא ו-15.3% סבורים שהצבא צריך להישאר ליברלי בכל מחיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...