"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"כפסע מקטסטרופה": האזהרה מקריסת מערך הפסולת

יו"ר איגוד ערים דן לתברואה דורש מהפוליטיקאים להתחייב לטיפול במחדל האשפה לקראת הבחירות • הנתונים מראים כי שטחי ההטמנה צפויים לאזול לחלוטין עד סוף שנת 2026, ולדיאנסקי מזהיר מפני פגיעה קשה בבריאות הציבור • מה דורשת תוכנית החירום שהוגשה למועמדים

0השמעה
הרים של פסולת. חירייה. ארכיון , יהושע יוסף
הרים של פסולת. חירייה. ארכיון | צילום: יהושע יוסף

סגן ראש עיריית תל אביב ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה, ראובן לדיאנסקי, פנה לראשי המפלגות בדרישה לחתום על אמנה לאומית לטיפול במשבר הפסולת. הפנייה מגיעה על רקע נתוני מבקר המדינה, שמצביעים על כך ששטחי ההטמנה בישראל צפויים לאזול לחלוטין עד סוף שנת 2026.

במכתב דחוף ששלח לראשי המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת, הציג לדיאנסקי נתונים שמצביעים על מצב תשתיות הפסולת בישראל, ודרש מהם לחתום על "האמנה לעתיד ירוק ונקי יותר". לדבריו, "מדינת ישראל נמצאת כיום במרחק צעד אחד בלבד מקטסטרופה כוללת במשק הפסולת, שתפגע ישירות בכלכלה, בבריאות הציבור ובאיכות החיים של כלל האזרחים".

"פצצה מתקתקת המאיימת להביא לקריסת מערכי פינוי הזבל". ראובן לדיאנסקי | צילום: אייל נבו

המספרים שמציג איגוד ערים דן מצביעים על פערים ניכרים בהשוואה למדינות המפותחות. בשנת 2023 לבדה נאספו בישראל כ-6.3 מיליון טונות של אשפה, נתון המשקף ייצור של כ-1.77 קילוגרם ביום לנפש. על פי הנתונים שהוצגו, בעוד שבמדינות ה-OECD קיימים שיעורי מיחזור גבוהים, בישראל מועברים רק כ-25.6% מהפסולת למיחזור, ושיעור ההטמנה עומד על כ-83% – שיטה שמהווה כיום את ברירת המחדל הכמעט יחידה במדינה לטיפול באשפה.

הבעיה המרכזית שעולה מהנתונים נוגעת למחסור בשטחי הטמנה. לדיאנסקי טען בפנייתו כי התלות המוחלטת בהטמנת אשפה היא "פצצה מתקתקת המאיימת להביא לקריסת מערכי פינוי הזבל". המשמעות הישירה של מחסור זה היא עלייה חדה בעלויות הפינוי שמושתות על הרשויות המקומיות, פגיעה בשטחים פתוחים וסכנה להיווצרות מפגעים סביבתיים ובריאותיים כתוצאה מזיהום אוויר ופליטת גזים מזיקים.

פארק המיחזור חירייה | צילום: צילום: אלבטרוס

במסגרת האמנה שעליה מתבקשים הפוליטיקאים לחתום, מוצעת תוכנית פעולה שדורשת הקמת מטה ממשלתי בין-משרדי להסרת חסמים והאצת הקמת מתקני מיון וטיפול באשפה. כמו כן, התוכנית מציבה יעד של 100% מיון של הפסולת הביתית בתחנות מעבר לפני העברתה להטמנה, והפיכת הפסולת האורגנית למשאב לייצור קומפוסט ואנרגיה. בנוסף, האמנה קוראת להחמרת האכיפה והענישה נגד עבריינות סביבתית ולשילוב חינוך סביבתי בכל מוסדות החינוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר