בין עצי הזית שנטע: החלום של נעם רז ז"ל הפך למסורת

במטע הזיתים שנטע רב־נגד נעם רז ז״ל ביישוב קידה בבנימין, נשלמות ההכנות לאירוע חג האסיף השנתי של עמותת ״בדרכי נעם״, שייערך במהלך חול המועד סוכות ויהיה פתוח לקהל הרחב.

במסגרת האירוע יתקיימו שורה של פעילויות לכל המשפחה, ובהן קיר טיפוס, אומגה, לייזר טאג, פיינטבול וגשר חבלים, לצד איפור פנים, בישולי שדה ומעגלי מתופפים. במקום תוצב גם תצוגה של המשטרה, הכוללת פרשים, כלבנים, רחפנים וכבאית.

השנה ישולב בפעילות לילדים גם סיפור חייו של רז באמצעות ספר הילדים ״סודו של לוחם״, העוסק בדמותו ובערכים שליוו אותו. במקביל יתקיימו שיעורי תורה והרצאות למבוגרים בבית הכנסת ״דרכי נעם״ שביישוב.

החלום שקדם לנפילתו

נעם רז היה בן 47 בנפילתו ושירת כ־23 שנים בימ״מ כלוחם פריצה, צלף ופרמדיק, לאחר שירות קרבי בפלחה״ן גולני. במקביל לשירותו למד בישיבת מרכז הרב והתנדב במד״א ובאיחוד הצלה. הוא הותיר אחריו את רעייתו אפרת ושישה ילדים.

שבועות ספורים לפני נפילתו הוענק לו צל״ש מפכ״ל המשטרה על טיפול מציל חיים תחת אש במפקד פלגתו שנפצע קשה בקרב בג׳נין. ב־13 במאי 2022 נהרג במהלך פעילות מבצעית ללכידת מבוקשים בכפר בורקין.

שורשיו של האירוע בקידה נטועים עוד בשנים שקדמו לנפילתו. לאחר שהמשפחה עברה ליישוב לפני יותר משני עשורים, החל רז לטעת בעצמו עצי זית באדמת הטרשים. בני משפחתו מספרים כי חלם להפוך את המקום לאתר שאליו יגיעו משפחות בחול המועד, ירכבו על האתון המשפחתית ויאכלו פיתה חמה מהסאג׳ בין העצים.

חמישה חודשים לאחר מותו החליטה אלמנתו אפרת להגשים את הרעיון, וקיימה את האירוע הראשון תחת השם ״חג האסיף במטע של נעם״. מאז הפך המפגש למסורת שנתית.

בשנים האחרונות ניטעה במקום גם ״חורשת התקומה״, חלקה המוקדשת לזכרם של לוחמי הימ״מ שנפלו. בני המשפחות השכולות שתלו בה עצים לזכר יקיריהם.

מהנצחה לפעילות לאורך השנה

מאז נפילתו של רז הרחיבה המשפחה, באמצעות עמותת ״בדרכי נעם״, את הפעילות גם מעבר לימי החג. בין היתר מתקיימים במקום שבועות התנדבות חקלאית לבני נוער, פעילות תיירות חינוכית, מסעות בר ובת מצווה וסדנאות העוסקות בחיבור לארץ ולשורשים.

לצד זאת הונצח רז בשורה של יוזמות ברחבי הארץ, ובהן בית הכנסת המרכזי בקידה, בית ספר בלוד, אמבולנסים ואופנועי חירום של איחוד הצלה, ספרי תורה, מצפורים ומרוצים. בני משפחתו ומכריו מספרים גם על עשרות ילדים שנקראו על שמו מאז נפילתו.

מבחינת המשפחה, האירוע במטע נשאר ההנצחה הקרובה ביותר לחלום האישי של נעם: מקום חי ופעיל, שאליו מגיעות משפחות וממשיכות לעשות שימוש באדמה שאותה התחיל לטפח בעצמו.