החרם על הכותל והמתקפה נגד הציונות הדתית: סודותיו של הרב לנדו נחשפים

הרב דב לנדו, מנהיגה הרוחני של דגל התורה והאיש שלעמדתו עשויה להיות השפעה מכרעת על דרכה הפוליטית של המפלגה בבחירות הקרובות, רואה באירועים שהתרחשו בראשית שנות המדינה - ובפרט במה שהוא מגדיר כפגיעה רוחנית בחלקים נרחבים מיהדות המזרח - ״פצע שלא הגליד״.

כך עולה מכתבה שפורסמה בגיליון החג של העיתון ״בקהילה״, שערך עורך העיתון שלמה קוק עם בני ביתו ומקורביו של הרב. לפי הכתבה, לנדו נזהר ממפגשים עם נציגי שלטון וסמלי מדינה, בין היתר בשל החשש ממפגש עם מחללי שבת, אך גם משום שאינו רואה בהם צורך במסגרת חובת ההשתדלות.

במשך עשרות שנים, כך נטען, לא הגיע לנדו לכותל המערבי. לא משום שהוא רואה במקום ״שטח כבוש״, אלא בשל הסתייגותו מהפיכתו, לתפיסתו, לאתר תיירות ולמוקד של טקסים צבאיים. באחד מביקוריו הבודדים במקום, לפני יותר מ־45 שנה, שאל אותו אדם כיצד ניתן לעלות להר הבית. לנדו השיב: ״המשטרה לא מרשה״. בהמשך הסביר לבני משפחתו כי אמר זאת כדי למנוע ממנו לעבור על איסור חמור.

בכתבה מובאת גם התייחסות לסרטון שתועד לפני כחודשיים בביתו, במהלך ביקור של ראשי ישיבת מיר. בסרטון נשמע לנדו מדבר על התמיכה שמעניקים נדיבי יהדות ארצות הברית לציבור החרדי בישראל, וטוען כי אין לייחס את מעשיהם לגורמים שלדבריו פועלים נגד עולם התורה בארץ.

בהמשך התייחס לציבור חובשי הכיפות הסרוגות ולדרישה לגיוס חרדים לצה״ל. ״הגזירות הן ממישהו אחר - הרשעים כאן, מה אפשר לעשות? יש רשעים״, נשמע אומר. ״וחובשי כיפות סרוגות, לא פחות מהם, אני מדבר על הכיפות הסרוגות שמחייבים ללכת (לצבא)״.

עוד טען כי לשיטתם של אותם גורמים, הצבא נועד גם למלחמות ״לשם כבוד המדינה״ ולא רק למטרות הצלה. ״אם המדינה שולחת אנשים, חיילים, לשם כבוד המדינה, והורגים - גם זה מותר? רצח ממש. אז הם מסיתים לרצח״, אמר.

הדברים הופצו ברשת ועוררו סערה. גורמים במערכת הפוליטית, ובהם ראש הממשלה, גינו אותם בחריפות. מנגד, בכתבה נטען כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי לא התייחס לכלל חובשי הכיפות הסרוגות או ללוחמי צה״ל, אלא למי שלדבריו מבקשים לכפות את עמדתם על עולם התורה, להביא לסגירת הישיבות ולגיוס תלמידיהן.

לפי הפרשנות המוצגת בכתבה, עמדתו נשענת על מחלוקת עקרונית בין הציבור החרדי לציבור הדתי־לאומי: בעוד שבציונות הדתית רואים בשירות הצבאי ערך המחייב גם דחייה של לימוד תורה ומצוות אחרות במצבי מלחמה, בציבור החרדי סבורים כי לימוד התורה הוא ערך יסודי שאינו ניתן להחלפה וכי אין לכפות על תלמידי הישיבות להתגייס בניגוד להשקפת עולמם.