מתוך 104 אסירים שהתשחררו - כמה חזרו למאסר? הנתונים נחשפים

יותר מ-42% מהאסירים המשוחררים נעצרים מחדש בתוך חמש שנים מרגע שחרורם, נתון שמשקף תופעה עולמית, כך עולה ממחקרים שנערכו במשרד לביטחון לאומי. פיילוט שהובילה הרשות הלאומית לביטחון קהילתי בשתי ערים, יהודית וערבית, הצליח להוריד את שיעור החזרה לכלא לאחוזים בודדים בלבד. לאור התוצאות, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הורה על הרחבת המודל ל-10 יישובים נוספים.

במסגרת הפיילוט, שנמשך כשנה וחצי, פנו ראשי ערים לאסירים במכתבים אישיים והזמינו אותם לקחת חלק בתוכנית שיקום בקהילה, מתוך כוונה לאפשר להם להשתלב מחדש. הקשר עם האסיר נוצר עוד במהלך תקופת המאסר, דרך רכז ת"לם (תמיכה, ליווי ומעקב), שמלווה את האסיר באופן פרטני ומסייע במיצוי זכויות, בהשמה בתעסוקה ובמענה פסיכו-סוציאלי.

חגי ברוש מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי הסביר כי המודל נועד לתת מענה לאוכלוסיית האסירים המשתחררים לאחר ריצוי מלא של עונשם, כ-80% מכלל האסירים הפליליים המשתחררים, ולסייע להם להשתלב מחדש. לדבריו, מדובר באוכלוסייה כמעט לא מוכרת לראשי ערים ולפקידי הרשויות המקומיות, ובהיעדר גורם שלוקח עליה אחריות ביום שאחרי השחרור, תרומתה לעלייה באלימות ובפשיעה ביישוב משמעותית.

ברשות ציינו כי כבר ב-2016 ערך שירות בתי הסוהר מחקר שהשווה בין אסירים בכלא חרמון, כלא נקי מסמים המתמחה בשיקום, לאסירים בבתי כלא אחרים, ובדק את ההבדלים בשיעורי החזרה למאסר. כמעט לא נמצא הבדל בין האוכלוסיות. מכך הסיקו ברשות שהשקעה בשיקום בתוך הכלא חשובה אך אינה מספיקה, ושנדרשת מערכת קליטה בקהילה ביום שאחרי השחרור.

בעקבות התוצאות החיוביות, הורה השר בן גביר על הרחבת המודל ל-10 יישובים נוספים. "שיקום אמיתי אינו מסתיים בשערי בית הסוהר", אמר. "המבחן הגדול הוא היום שאחרי, היכולת לקבל את האדם בחזרה אל הקהילה, לתת לו כתובת, ליווי ואפשרות להתחיל מחדש. הרחבת המודל ל-10 יישובים נוספים היא צעד משמעותי ביותר, ובהתאם לתוצאות אבחן את הפיכתו למודל לאומי".