ללא צורך בניתוח מורכב: הטיפול המפתיע בפצעים קשים בקרקפת

מחקר קליני חדש שנערך במרכז הרפואי רבין (בילינסון) ובמרכז הרפואי שמיר מציג טיפול בפצעים קשים בקרקפת באמצעות קריש דם המופק מגופו של המטופל עצמו. לפי תוצאות המחקר, אצל 10 מתוך 11 מטופלים הושגה סגירה מלאה של הפצע.

פצעים בקרקפת שבהם עצם הגולגולת נותרת חשופה נחשבים לאתגר מורכב בכירורגיה הפלסטית והשחזורית. הם עלולים להיווצר לאחר כריתת גידולים, טיפולי הקרנות או טראומה, ובשל היעדר רקמה ואספקת דם מתאימה. השתלות עור רגילות אינן תמיד מצליחות.

הקושי משמעותי במיוחד אצל מטופלים מבוגרים או כאלה הסובלים ממחלות רקע, שאינם תמיד מתאימים לניתוחי שחזור מורכבים. במקרים כאלה הפצע עלול להישאר פתוח במשך תקופה ממושכת ולגרום לכאב, לזיהומים ולפגיעה באיכות החיים.

קריש הדם הופך ל״פיגום״ לרקמה חדשה

הטיפול שנבדק במחקר מבוסס על טכנולוגיית ActiGraft של חברת הביומד הישראלית RedDress. במסגרת ההליך נלקחת מהמטופל דגימת דם של כ־18 מ״ל, וממנה נוצר בתוך דקות קריש המונח ישירות על הפצע.

הקריש משמש מעין ״פיגום ביולוגי״ ומכיל מרכיבים טבעיים מהדם, שנועדו לסייע בצמיחת כלי דם ורקמה חדשה מעל העצם החשופה. בכך מבקשים החוקרים ליצור תשתית שתאפשר לפצע להיסגר גם ללא ניתוח שחזור נרחב.

המחקר כלל 11 מטופלים - חמישה גברים ושש נשים - בגיל ממוצע של כ־79, שסבלו מפצעים כרוניים בקרקפת לאחר כריתת גידולים ולאחר שטיפולים קודמים לא הביאו לריפוי.

לפי התוצאות, אצל 10 מתוך 11 המטופלים, שהם 90.9%, הושגה בסופו של התהליך סגירה מלאה של הפצע. המטופלים עברו בממוצע 4.8 טיפולים. ברוב המקרים נצפתה צמיחת רקמה מעל העצם בתוך ארבעה עד שישה שבועות, והסגירה המלאה הושגה בתוך 12 עד 16 שבועות. במחקר לא דווח על סיבוכים או תופעות לוואי.

לדברי החוקרים, בעקבות התוצאות החל הטיפול לשמש גם במרפאות פצע בקהילה של שירותי בריאות כללית, וכבר ניתן למטופלים נוספים.

ד״ר יחיאל חיון, ממובילי המחקר, הסביר כי ״עצם גולגולת חשופה היא אתגר משמעותי לריפוי, במיוחד בקרב מטופלים מבוגרים ואונקולוגיים שכבר עברו טיפולים קודמים״. לדבריו, באמצעות הקריש הצליח הצוות לעודד יצירת רקמה חדשה מעל העצם, וב־10 מתוך 11 המקרים להביא בסופו של דבר לסגירת הפצע.

במחקר השתתפו גם ד״ר אסף אולשינקה וד״ר שגית משולם־דרזון מהמחלקה לכירורגיה פלסטית וכוויות במרכז הרפואי רבין, ד״ר אייל שפירא מהמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שמיר, וכן חוקרים ואנשי צוות נוספים.

המחקר והמעקב אחר המטופלים נמשכים, במטרה לבחון את הרחבת השימוש בשיטה למטופלים נוספים.