"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במבצע הנדסי מורכב - כך הועתק מקווה טהרה בן 2,000 שנה בשלמותו

המבנה העתיק, שמשקלו כ־25 טונות ורוחבו כ־4 מטרים, התגלה בחפירות בשכונת כרמי גת והעיד על יישוב יהודי מתקופת בית שני שלא היה מוכר עד כה באזור • כדי להעבירו בשלמותו נדרש מנוף בעל כושר הרמה של 300 טונות • בתום עבודות הפיתוח הוא צפוי לחזור לשכונה ולהיות מוצג בשטח ציבורי

| עודכן:
0השמעה
גילויו של המקווה סיפק עדות לקיומו של יישוב יהודי מתקופת בית שני , אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
גילויו של המקווה סיפק עדות לקיומו של יישוב יהודי מתקופת בית שני | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מקווה טהרה בן כ־2,000 שנה במשקל כ־25 טונות, הועתק לאחרונה בשלמותו ממקומו בשכונת כרמי גת שבקריית גת, במסגרת מבצע הנדסי ושימורי מורכב של רשות העתיקות.

המקווה התגלה בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות במימון רשות מקרקעי ישראל. גילויו סיפק עדות לקיומו של יישוב יהודי מתקופת בית שני באזור, שלא היה מוכר עד כה במחקר.

בחפירות התגלו גם כלי מידה מאבן, שהיו נפוצים בשימוש בקרב יהודים בתקופת בית שני, בין היתר משום שעל פי ההלכה אינם מקבלים טומאה.

לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אלנה קוגן זהבי, מעין מרגוליס ושירה ליפשיץ, מדובר ביישוב היהודי הראשון המוכר באזור זה. לדבריהם, בעוד שבשפלת יהודה מוכרים יישובים יהודיים רבים מהתקופה הרומית, בתפר שבין שפלת יהודה לצפון הנגב לא היה ידוע עד היום על יישוב כזה.

מקווה טהרה בן כ־2,000 שנה במשקל של כ־25 טונות | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

על פי הממצאים, היישוב ננטש ככל הנראה בימי מרד בר כוכבא. כ־500 שנה לאחר מכן, בתקופה הביזנטית, התחדש היישוב במקום, הפעם בהרכב אוכלוסייה שונה.

המבצע להעתקת המקווה העתיק

עם התקדמות עבודות הפיתוח בשכונה נדרש פתרון שימנע פגיעה במבנה העתיק. אנשי מינהל השימור של רשות העתיקות החליטו להעתיק את המקווה באופן זמני ולהעבירו לאוצרות המדינה, עד שיוחזר בעתיד למקומו וישולב בשטח ציבורי פתוח בשכונה.

העבודה נמשכה כשבועיים. תחילה נחפר השטח סביב המקווה והוא נחשף מכל צדדיו. לאחר מכן בוצעו מתחתיו קידוחים צפופים, שאליהם הושחלו קורות פלדה שנועדו לחזק את המבנה ולאפשר את ניתוקו מהקרקע.

גם הטיח העתיק שעל דופנות המקווה דרש טיפול מיוחד. כדי למנוע את התפוררותו במהלך ההנפה וההובלה, הוא כוסה בגזות ובחומרי הדבקה, והמבנה כולו חוזק בחומר מוקצף.

נדרשו פתרונות שימנעו פגיעה במבנה העתיק. עבודות להוצאת המקווה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בשל המרחק בין נקודת העמידה של המנוף למקווה נדרש מנוף בעל כושר הרמה של 300 טונות, אף שהמבנה עצמו שוקל כ־25 טונות. רוחבו, כ־4 מטרים, חייב גם שימוש בעגלה ייעודית להובלת מטענים רחבים.

הובלת המקווה לבית גוברין הפכה למבצע בפני עצמו: הכביש נסגר לתנועה, ורכבי ליווי נסעו לפני המשאית ומאחוריה. ״ברגע שמרימים מבנה כזה, אין דרך חזרה״, סיפר אייל קאחו, משמר בכיר ברשות העתיקות שהוביל את המבצע. ״אם הוא מתפרק - איבדנו את המקווה. לכן צריך לחשוב על כל פרט מראש. יום לפני מבצע כזה אתה לא ישן. אתה בלחץ, כי האחריות היא שלך ואין מחיר לטעויות״.

רשות מקרקעי ישראל מימנה את חפירות ההצלה בשכונה, בהיקף של כ־28 מיליון שקלים. לאחר השלמת עבודות הפיתוח צפוי המקווה לשוב לכרמי גת ולהיות מוצג לציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר