רועה צאן שיצא בתחילת השבוע עם העדר מגבעת צאן אביעזר שבשומרון גילה על אחד הרכסים מעל נחל קנה אנדרטה שתושבי הגבעה לא הצליחו לאתר במשך תקופה. לפי בדיקה שערכו במקום, האנדרטה הוקמה לזכרו של מוחמד חאג' עלי, שלטענת אנשי הגבעה היה קשור לחוליית חמאס שפעלה באזור וביצעה את הפיגוע הקטלני באוטובוס בכניסה לעמנואל בה נרצחו 11 אנשים.
כעת דורשים בגבעה מצה"ל להסיר את האנדרטה. הדרישה מקבלת משמעות נוספת בשל חוק ישראלי האוסר הקמת מצבות זיכרון למבצעי מעשי טרור וקובע, בתנאים שנקבעו בו, גם מנגנון להסרתן ביהודה ושומרון. החוק קובע כי מצבת זיכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי חוק המאבק בטרור תוסר ממקומה, וביהודה ושומרון שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור לפעול להסרתה.
האנדרטה אותרה על רכס החולש על נחל קנה, בשטח שנמסר במסגרת הסכמי אוסלו לשליטת הרשות הפלסטינית. בגבעת צאן אביעזר מספרים כי ידעו על קיומה, אך לא הצליחו במשך תקופה לאתר את מיקומה המדויק. לאחר שהרכס נכנס לשטחי המרעה שאליהם מגיעים רועי הגבעה עם העדרים, היא אותרה בתחילת השבוע.
לפי הבדיקה שערכו אנשי הגבעה, האנדרטה הוקמה בידי תושבים מהכפר ג'אמעין לזכרו של מוחמד חאג' עלי, שלטענתם היה קשור לחוליית הטרור שפעלה באזור עמנואל ונחל קנה. עוד טוענים בגבעה כי בעקבות הנצחתו קיבל הרכס בקרב פלסטינים באזור את הכינוי "ארץ השהידים".
הגילוי מחזיר לאחת מתקופות הטרור הקשות שידע האזור במהלך האינתיפאדה השנייה. ב-12 בדצמבר 2001 ארבה חוליית מחבלים לאוטובוס קו 189 של חברת דן בסמוך לעמנואל. מטען צד הופעל לעבר האוטובוס ולאחר מכן נפתחה אש לעברו ולעבר כלי רכב נוספים. עשרה ישראלים נרצחו ויותר מעשרים נפצעו. חמאס קיבל אחריות לפיגוע.
בחודשים שלאחר מכן המשיכו מחבלי חמאס לפעול באזור. ביולי 2002 בוצע פיגוע נוסף סמוך לעמנואל, שבו נהרגו תשעה בני אדם. נאסר עסידה, פעיל חמאס מהכפר תל, יוחס בידי ישראל לשני הפיגועים באזור עמנואל ונחשב אז לאחד המבוקשים הבולטים בשומרון.
יותר משני עשורים לאחר מכן, גילוי האנדרטה באזור מעלה גם שאלה משפטית.
בשנת 1998 חוקקה הכנסת את "חוק איסור הקמת מצבות זכרון לזכר מבצעי מעשי טרור". החוק קובע כי לא תוקם מצבת זיכרון לזכר מבצע מעשה טרור, תוך הבחנה בין אתר הנצחה לבין קבר והמצבה שעליו. הוא גם קובע מנגנון להסרת אתרי הנצחה שהקמתם עומדת בתנאים שנקבעו בחוק, ומתייחס במפורש ליהודה ושומרון: שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור לפעול להסרת מצבה שהקמתה מהווה עבירה לפי החוק.
הרקע לחקיקה ממחיש כי האיסור אינו תלוי בזהותו הלאומית של מבצע הטרור. החוק נחקק בשנות התשעים על רקע ניסיונות להנציח מבצעי טרור, ובהם אתר ההנצחה שהוקם סביב קברו של ברוך גולדשטיין בקריית ארבע לאחר הטבח שביצע במערת המכפלה ב-1994. הסוגיה הגיעה גם לבג"ץ, שדן בהבחנה בין הקבר והמצבה שעליו לבין מבנים ומתקנים שנועדו ליצור אתר הנצחה.
לכן, עצם העובדה שאדם המונצח במקום היה מעורב בטרור אינה מובילה אוטומטית להריסת כל אתר הקשור אליו. במקרה הנוכחי יידרשו הגורמים המוסמכים לבחון את זהות האדם המונצח, את אופייה של האנדרטה ואת השאלה אם מתקיימים התנאים המשפטיים להסרתה.
בגבעת צאן אביעזר דורשים שהבדיקה תיעשה במהירות. "כל יום שמצבת הזיכרון לרב המרצחים הזה עומדת עדיין היא אות קלון למדינת ישראל, ותזכורת כואבת לימי ההפקרות ששררו כאן עד לא מכבר", מסרו בגבעה וקראו לצה"ל להסיר את האנדרטה באופן מיידי.
בגבעה קושרים בין הגילוי לבין ההיסטוריה הביטחונית של המרחב. לטענתם, השטחים הפתוחים באזור שימשו לאורך השנים גם להסתתרות ולפעילות של חוליות טרור. לדבריהם, לפני כשנתיים אף חשפו מטיילים יהודים במרחב מטווח פיראטי שפעל בתוך מערה.
גבעת צאן אביעזר הוקמה על הרכס לפני כשנה. לדברי תושביה, הקמתה עוררה התנגדות בכפרים הפלסטיניים הסמוכים. בתקופה האחרונה הורחבו שטחי המרעה באזור, וכך הגיעו הרועים גם אל המקום שבו נמצאה האנדרטה.
תושבי הגבעה רואים בנוכחות באזור חלק ממהלך רחב יותר יחד עם נקודות ההתיישבות כפר רועים ומבוא קנה. "את המצב הזה אנו פועלים בשנה האחרונה לשנות, ויחד עם שתי נקודות ההתיישבות הנוספות, כפר רועים ומבוא קנה, הצלחנו לראשונה ליצור רצף טריטוריאלי יהודי שמבתר את הגוש הזה לאורכו", מסרו.
לדבריהם, "חוליות המחבלים שהסתתרו בשטח הוחלפו ברועים יהודים. אנו מנפצים בידיים את חלום המדינה הפלסטינית. 33 שנה אחרי חתימת הסכמי הדמים באוסלו, הגיע הזמן לתיקון".
כעת עוברת השאלה למערכת הביטחון: תחילה יהיה עליה לבדוק ולאמת מי האדם שמונצח באנדרטה ומה אופיו של האתר. אם יתברר כי מדובר באתר הנצחה למבצע מעשה טרור העומד בתנאים שקובע החוק, תעלה השאלה האם יפעלו הגורמים המוסמכים להסרתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו