"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שנה חדשה, אמת חדשה: המיתוסים של ראש השנה שכולנו גדלנו עליהם

האם באמת יש ברימון 613 גרעינים? האם תפוח בדבש הוא מנהג שמופיע בתורה, והאם דבש בריא יותר מסוכר לבן? • לכבוד החג, חוזרים לכמה מהאמונות המוכרות סביב שולחן ראש השנה - ובודקים מה נכון ומה פחות

| עודכן:
0השמעה
ראש השנה 2026: זמני כניסת החג - לפי ערים , אורן בן חקון
ראש השנה 2026: זמני כניסת החג - לפי ערים | צילום: אורן בן חקון

מדי שנה אנחנו מתכנסים סביב שולחן החג עם מנהגים, ברכות וסיפורים שנתפסים אצלנו כעובדות מוגמרות. אלא שחלק מהדברים שכולנו גדלנו עליהם אינם בהכרח מדויקים. לכבוד ראש השנה, הגיע הזמן לעשות סדר בכמה מהמיתוסים המוכרים של החג - ולגלות מה עומד מאחוריהם.

השופר שייך בעיקר לסוף יום כיפור?

רבים מזהים את הרגע הגדול של השופר דווקא עם התקיעה הבודדת בסיום תפילת נעילה ביום כיפור. בפועל, המצווה המרכזית של שמיעת שופר שייכת לראש השנה, ובקהילות רבות נהוג להשלים במהלך היום 100 קולות שופר. התקיעה בסיום יום כיפור היא מנהג המסמל את תום הצום.

תקיעה בשופר לקראת ראש השנה ביפו | צילום: שימוש לפי סעיף 27א בחוק לזכויות יוצרים

תפוח בדבש הוא מנהג שמופיע בתורה?

למרות המקום המרכזי שלו בשולחן החג, בתורה לא מופיעה הוראה לטבול תפוח בדבש בראש השנה. המסורת היהודית כוללת מנהג עתיק של אכילת "סימנים", אך המנהג הספציפי של תפוח בדבש התפתח בשלב מאוחר יותר בקרב קהילות אשכנז באירופה.

דבש בריא בהרבה מסוכר לבן?

הדבש נתפס לעיתים כבריא יותר משום שמדובר במוצר טבעי, אך רובו מורכב מסוכרים פשוטים, בעיקר גלוקוז ופרוקטוז. הוא אמנם מכיל גם רכיבים תזונתיים בכמויות קטנות, אך מבחינת צריכת הסוכר אין משמעות הדבר שניתן לצרוך אותו ללא הגבלה.

המיתוסים המרכזיים של ראש השנה והעובדות | צילום: Gemini, לפי שימוש בסעיף 27א בחוק לזכויות יוצרים

בכל רימון יש בדיוק 613 גרעינים?

המספר 613 מזוהה עם מניין תרי"ג המצוות, ומכאן צמח גם המיתוס שלפיו כל רימון מכיל בדיוק אותו מספר של גרעינים. בפועל, הכמות משתנה בהתאם לזן, לתנאי הגידול, להשקיה, לדישון ולאקלים. לעיתים המספר אכן מתקרב ל-613 - אבל הוא בהחלט אינו קבוע.

בסופו של דבר, המוח שלנו אוהב סיפורים פשוטים, מספרים עגולים ומסורות שקל להעביר מדור לדור. המיתוסים מעניקים לנו גרסה חגיגית ונוחה של הסיפור, אבל המציאות - ולעיתים גם המדע - מורכבים ומעניינים הרבה יותר.

ד"ר אבישי אבני מיה, האגרונום הראשי של קבוצת חיפה:
"בעולם קיימים כ-500 זני רימון, מתוכם 50 מסחריים. אבל! מחקר שנעשה לאחרונה בקרואטיה בחן 19 זנין שונים והראה מספרי גרעינים בין 336 ועד 692. גם מחקר ישראלי מצא מספרים שנעים סביב ה-600 ארילים (גרעינים) בזנים המוכרים "וונדרפול" ו"עמק". אז נכון, לא בדיוק 613.... אבל לא כל כך רחוק!".

עינת מזור-בקר, דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת ב DMC המרכז לסוכרת והשמנה: "לדבש יש תדמית בריאה יותר מסוכר, בין היתר משום שהוא טבעי ומכיל גם כמויות קטנות של רכיבים נוספים. אבל, בסופו של דבר, רוב הדבש מורכב מסוכרים פשוטים ולכן אינו בריא יותר מסוכר עבור סוכרתיים או אנשים שרוצים לאזן את רמות הסוכר שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר