לפני כשבועיים, אחרי כמעט שלוש שנים שבהן היה סגור, מלון בית שלום במטולה פתח מחדש את שעריו. 13 החדרים והסוויטות חודשו, הגינה שנחרבה שוקמה והאורחים הראשונים כבר חזרו. עבור מרים הוד, בעלת המלון, זו הרבה יותר מחזרה לעבודה - זו התחלה מחדש.
המלון ממוקם ברחוב הראשונים, הרחוב המרכזי במטולה, שספג במהלך המלחמה ירי רב מצד חיזבאללה. "הגינה הייתה כמו עזה - שחורה, שרופה, מנותצת", נזכרת הוד. "המלון כולו היה במצב רע מאוד".
הפגיעה הראשונה במתחם התרחשה יומיים בלבד לאחר פרוץ המלחמה. בהמשך נוספו נזקים נוספים, ובתקופה הארוכה שבה עמד המקום סגור נכנסו אליו בעלי חיים והתמקמו בחדרים ובמתחם. כשניתן היה להתחיל בשיקום, היה ברור לבני הזוג חיים ומרים הוד שכמעט הכול יידרש להיעשות מחדש.
בשנה האחרונה עבר בית שלום שיפוץ ושיקום מקיף. "העפנו את הכול. הכול נפגע", מספרת הוד. גם הדרך לפתיחה המחודשת לא הייתה פשוטה. בעלי מקצוע וקבלנים היו מבוקשים בכל רחבי הצפון, והעבודות התארכו. "אני לא ויתרתי. רציתי לסיים כמה שיותר מהר ולפתוח. זו הייתה תחושה של התחדשות, של לעשות הכול מחדש".
בית שלום פועל מאז 1991. חיים ומרים הוד, חקלאים ממטולה, החליטו אז שלא להסתמך רק על החקלאות ונכנסו גם לתחום התיירות. כיום כולל המלון שמונה חדרי בוטיק וחמש סוויטות, בתוך מתחם שבו גם מבנים היסטוריים בני כ-130 שנה. לצד המלון פועלות גלריית אמנות ומסעדה, המגישה את ארוחות הבוקר שבהן התפרסם המקום.
המלחמה פגעה במשפחה גם בחקלאות. לדברי הוד, מתוך 150 דונם של מטעים, הכול התייבש לאחר שלא ניתן היה להגיע ולטפל בהם. לכן, מבחינתה, פתיחתו המחודשת של המלון היא גם החזרה של מקור פרנסה שאבד למשפחה במשך קרוב לשלוש שנים.
אבל ההתעקשות להתחיל מחדש נטועה עמוק גם בסיפור המשפחתי שלה. הוריה, ניצולי שואה, עלו לישראל ב-1948 לאחר שאיבדו את משפחתם ואת רכושם, ובנו כאן מחדש את חייהם. "הם היו לי הדוגמה שאף פעם לא לוותר ולא להרים ידיים", היא אומרת. "אני אופטימית מטבעי. אני אומרת שאני וכולנו עוף החול. אנחנו תמיד נקום מחדש".
זו אינה הפעם הראשונה שבה הוד חווה את החיים תחת אש במטולה. היא זוכרת את שנות ה-70 וה-80, את המרגמות והקטיושות ואת הימים הארוכים במקלטים. אלא שלדבריה, מעולם לא נסגר העסק לתקופה ממושכת כל כך.
כעת, לאחר השיקום הארוך, האורחים הראשונים כבר מגיעים ובבית שלום מבקשים בעיקר לחזור לשגרה. "אנחנו מאוד אופטימיים", אומרת הוד. "אחרי שלוש שנים חייבים להתחיל להתפרנס. אנחנו זקוקים עכשיו לאנשים שיבואו לצפון, לסולידריות ולעזרה כדי לגדול מחדש. המקום מוכן. רק שיבואו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
