אבדה כבדה לעולם המדע ולקהילת החלל הישראלית, עם היוודע דבר לכתה בטרם עת של דוקטור עדי ניניו גרינברג, והיא בת 50 בלבד במותה. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם סוכנות החלל הישראלית הודיעו בצער על פטירתה של אחת הדמויות הבולטות והאהובות בתעשייה המקומית.
ניניו גרינברג שימשה לאורך השנים כחוקרת, כיועצת בכירה וכמנהיגה חינוכית. במסגרת תפקידיה הרבים היא הותירה אחריה חותם עמוק, הן בתעשיית החלל והן באקדמיה.
מחיל האוויר אל חקר השביטים
דרכה המקצועית של דוקטור ניניו גרינברג אל עבר הכוכבים החלה כבר במהלך שירותה הצבאי. היא כיהנה כקצינה וכראש מדור במערך החלל של חיל האוויר, שם רכשה את ניסיונה הראשוני בתחום.
לאחר שחרורה פנתה לאקדמיה והשלימה את עבודת הדוקטורט שלה במעבדה לחקר שביטים באוניברסיטת תל אביב. מחקרה נערך תחת הנחייתו של פרופסור עקיבא בר-נון זכרו לברכה, מי ששימש בעצמו בעבר כמנהל סוכנות החלל.
בשנים האחרונות כיהנה דוקטור ניניו גרינברג כיועצת בכירה בסוכנות החלל הישראלית. במסגרת תפקידה זה היא הופקדה על ניהול תחום קשרי האקדמיה של הסוכנות.
שיתופי פעולה בינלאומיים וחינוך למדע
עבודתה של ניניו גרינברג התאפיינה בהובלת שורה ארוכה של מיזמים לאומיים ובינלאומיים פורצי דרך. היא ניהלה את תוכנית המלגאים של סוכנות החלל במרכז המחקר של נאס"א, וקידמה שיתופי פעולה מחקריים עם איחוד האמירויות סביב לוויין המחקר הישראלי-צרפתי "ונוס".
בזירה המקומית, היא הובילה את קרן המחקרים של סוכנות החלל והייתה ממייסדות המסלול המדעי בכנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון. במקביל, היא ליוותה את פיתוח תוכנית הלימודים וקהילת החלל בפלטפורמת הדיגיטל הממשלתית.
לצד הישגיה המחקריים, חבריה מתארים אישה שהקדישה את חייה לטיפוח דור העתיד ולהנגשת התחום לציבור הרחב. "כמרצה ושותפה לפרויקטים מחקריים וחינוכיים, עדי נגעה באלפי תלמידות ותלמידים וסטודנטים", נכתב בהודעה המשותפת שפרסמו משרד המדע והסוכנות.
ההודעה הרשמית הדגישה גם את כישוריה החינוכיים. "היא ידעה תמיד לחבר בין מדע מתקדם לחינוך נגיש בגובה העיניים", נכתב על פועלה.
חבריה לעבודה, שראו בה עמוד תווך ודמות מעוררת השראה, סיכמו את דרכה במילים מרגשות. "כל מי שפגש בה ידע עד כמה החלל בער בעצמותיה ונצץ בעיניה. היא היוותה כוכב שביט אמיתי", חתמו את הודעת הפרידה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו