תקדים ביטוח לאומי: בת זוגו של נרצח ב"נובה" תוכר כאלמנתו

הם הכירו חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר, עברו להתגורר יחד, ציפו לבת משותפת ואף תכננו להינשא. אלא שמערכת היחסים ביניהם הייתה רצופה משברים, מריבות ומורכבות, ובימים האחרונים לחייו - לפני שנרצח במסיבת הנובה - אף נוצר ביניהם נתק.

למרות זאת, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתה של בת הזוג נגד המוסד לביטוח לאומי וקבע כי הצליחה, "ולו בדוחק", להוכיח שהייתה ידועה בציבור של בן זוגה בעת הירצחו. התביעה הוגשה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי מינואר 2024 לבטל את ההכרה שלה כידועה בציבור, הכרה בעלת משמעות לעניין זכויות מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

בן זוגה נרצח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023. השאלה שעמדה במרכז ההליך הייתה אם מערכת היחסים שניהלו השניים עד הירצחו עומדת בתנאים הנדרשים להכרתה כידועה בציבור. לטענתה, היא הכירה את בן זוגה בחוות הסוסים שהייתה בבעלותו בדצמבר 2022, ובמרץ 2023 הפכו השניים לבני זוג.

לטענתה, הם התגוררו תחילה בדירתו בתל אביב ובהמשך בדירתה באזור. בשל הריונה המתקדם היא עברה באופן זמני להתגורר עם אמה, ובמהלך ספטמבר חיפשו השניים דירה שבה יוכלו לחיות יחד לאחר הלידה.

היא טענה גם לשיתוף כלכלי ביניהם ולמערכת יחסים זוגית מחייבת. בין היתר הצביעה על בילויים וחופשות משותפים, חגיגת ט"ו באב, אירוח אצל בני משפחתה בראש השנה וחגיגות יום הולדתה בספטמבר. לדבריה, ערב הירצחו שלח לה בן זוגה סרטון שבו הוא שר ומקדיש לה שיר אהבה.

במוקד טענותיה עמדה גם בתם המשותפת, שנולדה לאחר הירצחו. היא טענה כי בן זוגה ראה עצמו מחויב לה ולבתם העתידה להיוולד וכי ציפה ללידה. ב-3 באוקטובר, ימים ספורים לפני שנרצח, כתב לה: "את שוכחת שיש לי ילדה בבטן אצלך". היא דחתה את הטענות שלפיהן פקפק באבהותו.

לדבריה, השניים גם התכוונו להתחתן. תיק ברבנות נפתח ביוני 2023, והיא טענה כי ביטול ההתקשרות עם אולם האירועים לא העיד על ביטול תוכניות הנישואים, אלא על כוונה לערוך את החתונה בחוות הסוסים שלו.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי השניים לא היו ידועים בציבור אלא ניהלו "קשר זוגי קצר, סוער ורווי תהפוכות", שנמשך כשישה חודשים וחצי בלבד. לטענת הנתבע, במועד הרצח השניים כבר היו פרודים, ובחודש וחצי האחרונים לחייו הם כלל לא ישנו יחד.

הנתבע הצביע גם על התכתבויות שלפיהן במהלך הקשר קיימו הצדדים קשרים עם אחרים. בפסק הדין צוין כי התכתב ופלירטט עם נשים אחרות, וכי בליל 6 באוקטובר, בעת שהיה במסיבת הנובה, ביקש מחבר את מספר הטלפון של אישה אחרת לצורך היכרות. ביטוח לאומי טען עוד כי השניים לא ניהלו משק בית משותף במובן הנדרש, לא החזיקו חשבון בנק משותף, לא היו מיופי כוח בחשבונות זה של זה ולא החזיקו בנכסים משותפים.

עוד נטען כי הליך הרישום לנישואים לא הושלם וכי החתונה שיועדה לספטמבר 2023 בוטלה כבר ביולי ולא נקבע מועד חדש. לפי גרסת הנתבע, הוא אף תכנן לטוס לתאילנד לתקופה בלתי מוגבלת ולחזור רק לאחר הלידה.

בית הדין בחן את מערכת היחסים לא על פי מודל של זוגיות אידיאלית אלא על פי נסיבות חייהם של השניים. בפסק הדין נכתב כי הוא "לא היה איש משפחה למופת", וכי בני משפחתו כינו אותו "דון ז'ואן". גם עליה כתב בית הדין כי היא "בלשון המעטה בחורה אמוציונלית", וציין כי במהלך אחד הריבים איחלה לבן זוגה "למות בייסורים קשים מאד".

אלא שבית הדין הבהיר כי התנהלותם אינה השאלה שעליו להכריע בה. "לא לנו לשפוט את בן הזוג ז"ל או את התובעת", נכתב. "עלינו רק להכריע האם ראוי לראות במערכת היחסים הזוגית שהיתה בינהם ככזו המזכה את התובעת בפיצוי כאלמנת נספה".

בית הדין קבע כי אין לדרוש ממנה להוכיח שהיא ובן זוגה היו "זוג מושלם". לדבריו, יש לבחון את חייהם כפי שהיו בפועל ואת השאלה אם מערכת היחסים שלהם עמדה במבחנים המשפטיים של ידועים בציבור, גם על רקע המשבר שעברו בספטמבר ובאוקטובר 2023.

בכל הנוגע למגורים המשותפים, קבע בית הדין כי הוכח שהשניים התגוררו יחד במשק בית משותף במשך חמישה חודשים לפחות, ממרץ ועד אוגוסט 2023, תחילה בתל אביב ובהמשך באזור. בית הדין דחה את טענת ביטוח לאומי שלפיה הוא התגורר דרך קבע בחוות הסוסים ביקום.

גם העובדה שלא היה לשניים חשבון בנק משותף לא הכריעה את הכף. בית הדין קבע כי משק הבית שלהם היה משותף "במובן 'המודרני' של המילה", וכי הם התחלקו בהוצאות בהתאם לצורך. בפסק הדין הודגש כי ביטוח לאומי "טועה לחלוטין" בטענה שנדרש שוויון כלכלי בין בני הזוג, שכן שוויון כזה אינו מתקיים גם בקרב זוגות נשואים רבים.

אחת הסוגיות המרכזיות הייתה המשבר בין השניים בימים שקדמו ל-7 באוקטובר. בית הדין קבע כי מהראיות עולה שמדובר היה ב"נתק או במשבר נקודתי", ולא קיבל את הטענה שהפרידה החלה חודשים קודם לכן. לדבריו, בילויים משותפים והתכתבויות מספטמבר על אפשרות לשכור דירה יחד תמכו בכך שהקשר נמשך.

עם זאת, בית הדין לא אימץ במלואה את גרסתה בנוגע לחתונה. בפסק הדין נקבע כי מעשיו בשבוע סוכות, ובהם שהייה במלון בים המלח עם אישה אחרת ולאחר מכן נסיעתו למסיבת הנובה, יצרו "לפחות ספק לגבי עצם קיום החתונה". אלא שבית הדין קבע כי היא אינה נדרשת להוכיח בוודאות שהשניים אכן היו מתחתנים.

להכרעה תרמה גם העובדה שהייתה בהיריון עם בתם המשותפת, ושהוא לא התכחש לכך גם ימים לפני מותו. בית הדין קבע כי בנסיבות אלה הנתק הזמני בשבוע סוכות לא שלל כשלעצמו את מערכת היחסים כידועים בציבור.

"כמובן אין לדעת מה היה קורה אלמלא ה-7 באוקטובר", נכתב בפסק הדין, אולם בית הדין קבע כי מתכלית חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה עולה כי היא "רשאית להנות מהספק".

בסופו של דבר קבע בית הדין: "אנו סבורים כי עלה בידי התובעת, ולו בדוחק, לבסס את היותה 'ידועה בציבור' של בן זוגה ז"ל, כמשמעות הדברים בפסיקה העדכנית ובהתחשב באישיותו היחודית שלו, ומכאן שדין התביעה להתקבל".